הכל יכול לקרות 2 (החתונה)-פרק 10 (16+)

נ.מ אליה
אני הולך עם תומר יד ביד ואני חייב להודות שזה ההרגשה הכי טובה שהייתה לי בחיים.
הוא בא ממני והוא פשוט מראה שלי.
אנחנו באמצע סיפור על הליצן המלחיץ שרק תומר לא פחד ממנו.
״הוא היה כל כך גדול וכולם התחבאו שהוא נכנס! ולא מבין למה..הוא רק ליצן״ הוא מדבר בקול החומד שלו עם המון חריצות והבעה. הוא לא מפסיק להזיז את ידיו בהתרגשות והוא איכשהו לא דואג מהמצב בבית.
״תומר,איך בבית?״ אני שואל אותו בזמן שאנחנו מתיישבים על ספסל אחד ברחוב מואר.
מה זאת אומרת?״ הוא שואל עצוב שאני קוטע את סיפורו המרגש.
״איך עם אמא ואבא?״ אני מתעניין. הוא לא נראה הכי מפוקס אבל עדיין מפרט טיפה.
״אני אוהב את מאמי…עמרי חמוד אבל הוא לא אבא..אתה אבא!״ הוא מצביע אלי ומצחקק.
״למה אתה לא קורא לעמרי אבא?״
״כי אתה אבא שלי,מפגר חחחחח״ הוא מתגלגל מצחוק.
״מאיפה למדת את המילה הזאת?״ מאיפה הילד שלי שבן שבע יודע את המילה מפגר?!
״אמא ועמרי כל הזמן קוראים כך אחד לשני!״ הוא ממשיך לצחוק.
״הם כועסים שהם אומרים את זה תומר?״
״לפעמים.״ הוא מתרכז בבובה שלו ומשחק איתה.
אבל לפני שאני יכול להמשיך נשמע זמזום בטלפון שלי.
אני מוציא אותו וזה טל.
״מה״ אני עונה,מה היא מתפרצת לזמן שלי על בני?!
״אני באה לקחת אותו איפה אתם.״ אני שומע שהיא רצה מהקו השני.
״מה קרה?״ אני מבין מהקול שלה שמשהו קרה.
״איפה.אתם.״ הקול שלה צרוד ומלחיץ.
״בפארק ליד הבית שלך.״ אני עונה מהר. בסוף היום היא האמא ואני מכבד את בקשותיה.

״תותי בוא.״ טל חוטפת לו את היד ממני ומתחילה ללכת.
״טל! מה עבר?!״ אני צועק אבל היא ממשיכה ללכת ומהר.
אני רץ ומצטרף אליהם.
״אל תתקרב אלי.״ היא נושמת עמוק ונראת כמו רוצחת.
״מאמי היה לי כיף עם אבא!״ תומר אומר מתחתינו.
״את לא יכולה סתם לבוא ולקחת אותו מתי שבאלך טל.״
״אוי לך זדיין.״ היא יורקת לי בפרצוף ותומר עושה עם שפתיו צורה של עיגול.
״מה עשיתי.״ אני יודע שעמרי כבר אמר לה משהו.
״אתה פאקינג בן אדם רע! מי פאקינג מוכר סמים לקטינים?! חשבתי שהשתנת! כנראה טעיתי!״
היא גוררת את תומר ואני מסנה להישאר רגוע.
״טל זה לא מה שאת חושבת.״
״אוי אין לי כוח לבולשביט שלך!״ היא צועקת. פרצופה אדום ולא מוכר.
תומר צועק צהר
״בולשיט״ הוא מצחקק וטל מקללת את עצמה.
״זה היה בישבילך.״
״מה״ היא נושמת עמוק עדיין הולכת טיפה אחורה.
״הכל היה בישבילך! כוס עמאק! מה את לא מבינה?!״