הכל יכול לקרות -פרק 50-

נ.מ אליה
אני נכנס לחדר של המנהל האהוב. איכס. ברור שהוא מחייך לי אומר לי
״שב בני.״ אז אני מתיישב.
״טו באז נראלי שהגענו למסקנה שאתה פורש, האם אני צודק?״ הוא אומר בקול שמרגיש לי קצת סרקסטי אבל אני יזרום.
״כן.״
״ההורים שלך אישרו את זה?״ הוא שואל עם גבה מורמת. הוא בטח חושב על אחי הגדול רונן שסיים בית ספר עם בגרות, מטומטם.
״כן.״ אני עונה עוד פעם בחוסר התעניינות כי להורים שלי פאקינג לא אכפת. מצידם שאני אגיד להם שאנסתי ילדה זה הכל בסדר.
״אז מתי אתה מתכוון לעזוב?״
״אחרי חופש פסח גם ככה אז די מפסיקים ללימוד, רק בוגריות מזויינות.״
״הי! לא מקללים בחדר שלי מר אליה!״ הוא מזכיר לי את החוק הטיפשי שלו שהוא הציב על הקצר מאחורו. חש.
״סליחה גבר מנהל״
״בסדר אני אתן לך לרוץ עם זה הפעם.״ הוא זז אחורה וקם מכסאו.
״בעניין שונה,רציתי לדבר איתך על משהו.״ הוא לא ממשיך את המשפט ומחכה לתשובה ממני כאילו אני עדיין קיים.
״נו למה אני פה?״ אני מזכיר לו בחיוך מזויף.
״היו לי אנשים שהעידו על זה שאתה קונה סמים בשטח בית ספר מן אחד מהאנשים של צווט הבית ספר מו היסודי. האם זה נכון?״ הוא מוריד את משקפיו ומסתכל עלי.
פאק. פאק! פאק! פאק! אף אלד לא ראה אותי שלקחתי מניקו את המסירות..או שכן.. לא אין סיכוי! האנשים הילדים שיודעים על המסירות מבית ספר הם הילדים מהמחששה. אוי לא.
הילד הבן זונה הזה!!!! אני עוד יהרוג אותו.
״לא.״ אני עונה את התשובה הראשונה שמגיע לי לראש.
״כי גבר אליה החביב,אם זה כן נכון ואני אגלה שאתה שיקרתי לי אני יהיה צריך להעיף אותך מבית ספרי עכשיו..וזה יהיה מאכזב לא?״ הוא חוזר בחזרה למקומו.
״אני מבין אני לא עשיתי את זה.״ אני מסתכל עליו ישר לתוך העיניים כי אני יודע שזה תמיד עובד. אם אתה מסתכל לאנשים שאתה משקר להם ישירות בעיניים,הם לא יחשבו שאתה משקר. זה מה שאבי האהוב לימד אותי.
״טוב אז סיימנו את עניינו פה,שהיה לך המשך יום נעים.״ הוא מכריז בקול של מבוגרים שאני שונא.
אני יוצא מהדלת ומאוכזב לראות שהיא לא שם. אבל אני לא מאוכזב לדעת שתהיה לי עוד סיבה לחנוק את הבן זונה הזה שמלשין עלי וגם מנסה לגנוב לי את האישה.
אני נכנס בחזרה לכיתה ורואה שהוא לא שם. לאן החוזר הזה הלך?! אנחנו באמצע פאקינג מבחן! ואז אני מבין. אליה.