הכל יכול לקרות -פרק 46 נ.מ עמרי-

עברו כמה ימים מאז השייח האמיתי שלי עם טל. שתיינו יודעים שהיא חושבת על הבחירה שלה,אז אני נותן לה את המחרב שהיא צריכה. אבל אני לא יכול להגיד שזה לא קשה שאני ראיתי אותה כבר פעמיים השבוע בספורט…מתמתחת קופצת רצה. היא סקסית בקטע עליון שאפילו הבנים מהשכבה שלה עדיין לא שמים לב. מצחיק אותי שהיא בכלל לא מנוסה כי ממה שאני זוכר מהנשיקה שלנו..הוא נראתה לי כאילו היא שכבה כבר עם מישהוא. אבל זה מה שאני אוהב בה את התמימות שלה. את ההערכה שלה למגעים הקטנים. אני מקווה שהיא תבחר אותי כי אני יודע לעבודה שאני יותר יעריך אותה ואשמח אותה מהפאקינג לחזר הזה שבגד בה. כאילו באמת? מי פאקינג בוגד בילדה אלוהית כמונה? אם הוא לא אקח אותה,שלא אחשוב שאני לא. אני רק נותן לה את המחרב עכשיו אבל אני לא אשמור את הדיסנטס לעוד המון..

אני יורד במדרגות למעטה ללובי כשאני שומע צרחה.
״יאו נטעות! יא בנות זונות! תחזירו את הבגדים שלי!!״ אני כבר מזהה את הקול. זאת היא.
שתי חברותיה רצות החוצה מהשירותים ומצחקקות. הם שמות את הבגדים על הספסל והולכות. חברות חמודות הן. אני מתקרב לשירותים ונכנס. חבל שנכנסתי כי עכשיו לא באלי לצאת. פאק.
הדלת של התא הגדול של השירתים מולי פתוח וזאת היא. בפאקינג חזייה ותחתונים. אני רואה את זה נכון חוטיני? למי היא רוצה להראות את החרא הזה?! היא אפילו לא שמה לב שאני שם או אפילו שהדלת פתוחה של התא פתוחה כנראה. אני סוגר את הדלת לכניסה לשירותים חלש חלש שהיא לא תשים לב. למזלי הרב היא לא שמה לב. היא מתכופפות למעטה ומחשפת משהו מהריצפה. פאק! התחת שלה הלא מכוסה ביט פשוט מולי. ״פאק איפה החרא הזה.״ היא לוחשת. אני עושה צעד קדימה והיא מיד מסתובבת.
״עמרי! פאק! למה לא אמרתה שנכנסתה?״ היא מחייכת לי חיוך נעים. אבל בקטע חמוד ממש היא נזכרת שהיא חצי ארומה מולי ומהר מכסה את עצמה. חבל בישבילה שהידיים שלה לא מכסות בערך כלום. אבל טוב בישבילי.
״לא רציתי להפריע לך בחיפוש.״ אני לא יכול להפסיק להיסתכל על גופה. אני מנסה להיות מנומס ולהיסתכל על פרצופה אבל אני לא מצליח.
היא גם שמה לב כי כל הצוואר שלה נהפך לאדום.
״אממ הייתי שמה חולצה אבל חברות שלי קצת גנבו לי את הבגדים.״ היא מסתכלת מעברי, מובכת. אבל למה שמי שהיא בראש הנכון תהיה מובכת מהגוף המהמם הזה.
״כן שמתי לב…״ אני מצחקק ״למה הם עשו את זה אם מותר לי לשאול?״ אני מגיב לה בקושי. הנשימה שלי קצת מהירה, היא אפילו לא מבינה. אני חלמתי עליה כל כך המון..על לגעת בה…בגוף שלה.
״הם התערבו אותי על זה שאני אגע באחד ממכם עוד פעם.״ לא לוקח חכם בכדי להבין שהן התכוונו אלי ואל אליה. כמה מפתיע. אני מבין שהיא מפסידה בגלל שהיא נגעה בו. בפאקינג זיין שלו. שילך להיזדיין המאנייק.
״אני רואה שהפסדת.״ אני חוזר לקול האדיש שלי,שאני מוריד אותו רק שאני מדבר איתה. אבל לזכור את אליה לא עושה לי טוב,אז קול אדיש זה יהיה.
״כן..״ היא יוצאת מהתא ומתקרבת אלי.
לפני שאני יכול לשאול מה היא עושה,היא מחבקת אותי. ממש עוטפת את כל כולה בי.
אני לא רגיל לחיבוקים כאילו ברגיל. אני נושם אל הריח שלה-וניל עם סבון טוב. אני מגיב למגע שלה ועוטף את ידי סביב גופה הקטן.
״אני מצטערת שאני פוגעת בך.״ היא אומרת לתוך חזי.
״אל תצטערי.״ אני אומר לה בקאנות. כי זה לא אשמתה מה שאני מרגיש אליה. היא אפילו לא עשתה כלום. זה פשוט היא.
״לא, אני יצרתי לך המון כאב יתר שתא הגיע לך. אתה בן אדם טוב שמגיע לו את הכי טוב ועמרי.. אני ממש לא ההכי טוב.״ היא נושפת. רגע למה היא מתכוונת? היא בחרה אותו?! לא!
״לא. את ההכי טוב את שומעת אותי?! כל בן פאקינג היה צריך להרוג בישביל לקבל מישהיא טובה כמוך,די לא להאמין בעצמך את מדהימה. פליז אבל פליז אל תגידי לי שאת טובה בישבילו.״ אני אומר אץ החששות שלי. מקווה שהם לא יתגשמו.
״אני לא טובה בישביל אף אחד.״ היא מתחילה לבכות.
״את כן..את טובה בישבילי ואת יודעת את זה.״ אני מלטף לה את השיער.
״ לא מגיע לי ששני בנים מדהימים כמוכם ישימו עלי..או שאפילו יהיה לכם אכפת ממני, אני עדיין בשוק מכל המצב. פליז תבין שאני צריכה זמן לעצמי לעכל את הכל כדי שאני יוכל לאהוב אותכם כפי שאתם דורשים.״ היא מסיימת את המשפט בגיהוק חמוד. איל היא מוצאת דרך שאני אחייך אפילו אחרי שהיא אמרה אל המשפט האפל הזה.
״כמה זמן?״ אני שואל והאמת שלא מוכן לתשובתה. כי אפילו דקה בילעדיהן קשה לי.
״לא יודעת.״ היא אומרת בכנות.
״רגע אמרתם כפי שאנחנו דורש-ים. מזה אומר? שאת אוהבת את שניינו?״
״כן.״ היא עונה בהיסוס.
״את האף פעם לא אוהב שני אנשים באותה מידה טל,יום איד אגיע ואת כן תבחרי.״
״אני יודעת. אבל אני יכולה להגיד לך בלב שלם,אני אוהבת את שתיכם. עם כל כולי וכל מה שיש בי ואני רק רוצה להיתרפא עצמית כדי להיות מספיק טובה בישבילכם.״ היא עוזבת אותי.
״אופס קצת עשיתי לך סימן רטוב על החולצה סורי.״ היא אומרת ברצינות. אבל אני מצליח ליצחוק.
״את פאקינג הודח עכשיו שאת רוצה עוד זמן מרחב ושאל אוהבת את שניינו ומה שמעניין אותך זה שהשארת כתם על החולצה שלי?!״ אני לא מצליח להחיק אחורה את הצחוק שלי. אחרי כמה שניות היא מצטרפת ואומרת ״בן זונה.״
אחרי שאנחנו מפסיקים לצחוק היא אומרת לי
״אז מה אם לעשות לאהובתך קצת יותר קל ולהיות חמוד ולהביא לי את בגדי?״ היא מחייכת חיול גדול וחמוד.
״איככ.״ אני אומר בקול מעוצבן מזויף.
״מי היה רוצה לעזור לך?״ אני אומר ביציאה בכדי להביא את בגדיה. מה שאני עושה בישביל הילדה הזאת.