הכל יכול לקרות -פרק 45-

נ.מ טל
תודה לאל שרונה מנומסת מדי בכדי ללכת וליזגור את הדלת אחריה. אני שמה מהר את החולצה ומכפתרת אותה.
״מה את עושה?״ הוא שואל אותי, כאילו בחוסר הבנה על מה שקרה הרגע. הוא תמיד היה ככה עם דברים מיניים, לא מתבייש אם תופסים. זה כבר קרה לנו שלוש פעמים וכל הבית ספר פאקינג מדבר על זה. אני נחשבת לשרלילה של הבית ספר שזה מטומטם כי לא שכבתי עם אף אחד אפילו. אבל מצד שני, אני לא פאקינג מאמינה שנפלתי למגע שלו עוד פעם! הייתי נותנת לו לזיין אותי פה הפאקינג תא השירותים אם הא ביקש. זה הכוח שיש לו עלי. הוא גם פאקינג שכב עם יערה וכועס עלי?! הוא גם בגד בי עם ויקי כוס עמאק איתו.
״הולכת.״ אני קמה מהאסלה. הוא עוצר אות בתפיסת ידי.
״אל תלכי עכשיו ותתנהגו כאילו שכלום לא קרה.״ הוא אומר לי בקול שברירי. הוא צריך אותי. אני יודעת את זה.
״אני צריכה ללכת אליה, תשחרר אותי.״ נהיות לי דמעות בעיניים. כי אני באמת אוהבת אותו ואני יודעת שהוא אוהב אותי,אבל למה אנחנו תמיד פוגעים אחד בשני? למה אני תמיד שבורת לב איתו? אני פותחת את דלת התא ויוצאת.
אני יוצאת ומוצאת את עמרי יושב על אחד מהכיסאות בלובי. איכשהו אני נמשכת למראיו והולכת עליו. הלב שלי מושך אותי לא הסכל שלי. אני מגיע אליו ומתיישבת לידו. הוא אפילו לא מפנה אלי מבט,לא מבין שאני לידו?
״הי.״ אני אומרת בקול קליל, שידע על נוחוכתי.
״מה את רוצה טל?״ הוא אומר ישירות ולא לפרצופי.
״להבין למה אתה כועס עלי?״ אני מסתכלת עליו. הוא כל כך יפה בישיבה עם בגב הזקוף והרחב שלו על הכיסא. הכובא הרגיל שלו על הראש. הוא כל כך סקסי שזה לא הגיוני כבר.
״למה בכלל אכפת לך?״ הוא אומר בקול כל כך אדיש שזה עובר אפילו את הקול האדיש של אליה. אבל עמרי תמיד אדיש. זה מה שמושך אותי אליו.
״כי אכפת לי מהדעה שלך.״ אני אומרת לו את האמת. אכפת לי ממנו מאוד. בכמה שיחות שהיו לנו הוא קיבל מקום בלב שלי.
״את אמרת שאת לא קופצת מבן לבן.״ הוא עכשיו מפנה את ראשו עלי ומצפה לתשובה מובנת למאמרו הגס.
״אני לא כזאת באמת.״ היא נראה לי כל כך פגוע ורגיש עכשיו כאילו אם אני אגע בו הוא אתפרק.
״אז למה אני מוצא אותך שבוע אחרי שאנחנו מתנשקים ושבוע אחרי שהוא פאקינג בגד בך, מזיינת אותו בתא שירותים?״ הוא נהיה חיוור אם המילים שיוצאות לו מהפה. הוא צודק..זה באמת נראה קצת מוזר.
״אני לא זיינתי אותו.״ אני עונה לשאלה שאני מבינה שהוא אפילו לא שאל אותי. כי אין לי מה להגיד. הוא צודק. אבל למה הוא כל כך פגוע? לא חשבתי שהנשיקה שלנו אמרו לו כל כך משהו.
״את פאקינג עשית לו ביד לא?!״ הוא מרים את גבותיו ומסתכל עלי בפלא.
״מה הקטע עמרי?! מזה כזה אכפת לך?!״ אני צורחת עליו בחזרה.
״כי..עזבי.״ הוא קם.
אה תופסת לו את היד.
״לא לגיד, אתה תמיד קנא.״ עמרי הבן אדם הכי ישיר שיש. הוא לא משקר או משחק בבולשיט.
״כי אני פאקינג מרגיש אלייך משהו וחשבתי שאתם גם אלי ואת פאקינג הלכת והיית איתו!
אני פאקינג הפסקתי לנגוע ברונה בגללך. אני רוצה רק אותך רק לגעת בגוף שלך…״ הוא סגר את הפה ומשפשף את שיערו שיוצא קצת מהביני. הוא ממש הפתיע אותי. איך בן כזה מדהים ושווה רוצה אותי? ישלו חברה מדהימה לשנתיים מה עובר פה.
״עמרי, אתה כל כך מדהים אותי ושתינו יודעים שתמיד היו חפלי רגשות כלפייך פשוט מה אני אעשה שלא ציפיתי שמישהו כמוך ישים עלי אף פעם.״ אני מחייכת לו טיפה, בכדי להרים את האווירה העפלה שהולכת פה.
״למה שאני לא אשים על ילדה כמוך? את יודעת איך את פאקינג נראת? ואיך כל הבנים בבית ספר הזה רק חרמנים על התחת שלך,כבר נימאס מהחפירות שלהם.״ ואו אני בשוק. בנים חרמנים עלי? זה לא הגיוני אני נראת כמו ילדה בכיתה ו. אני כולי שטוחה וחשה ומעצבנת. אני ממש לא מבינה מה שהם רואים.
״תבחרי.״ הוא אומר וחודר למחשבותי.
״מה זאת אומרת לבחור?״ על מה הוא מדבר?
״תבחרי ביני לבינו.״ הוא אומר בקול הכי אוצמתי שיש. הוא מוכן לעזוב את רונה בישבילי?!
מה?!
״אל תעזוב את רונה בישבילי, היא כח כל מדהימה ומוכשרת ויפה למה שבחיים תרצה לעזוב אותה?״
״כי היא לסבית.״ הוא בקושי אומר.
מה?!?!?!?!?
״אבל..אבל..מה?! אתן שנתיים ביחד, איל זה הגיוני?!״
״היא עדיין לא יצאה, היא מאוהבת במי שהיא כבר שנים.״ הוא אומר את זה בכל כך חוסר רגש שזה מפחיד.
״רגע אז מזה היה כל הקטע בשירתים שהיא אמרה שאתה לא נוגע בה יותר?״
״היא לא יודעת שאני יודע שהיא לסבית. תפסתי אותה שוכבת יום אחד עם איזשהיא ילדה. גם כבר הבנתי שהיא לא נדלקת ממני מהגניחות המוזייפות שלה שאנחנו שוכבים.״
״אתה בכלל אוהב אותה?״ אני מתעניינת.
״ברור, היא עזרה לי בכל כך המון אבל אני אוהב אותה כחברתי ההכי טובה.״
״היו לך עוד בנות בצד?״ הלב שלי שואל בימקום הסכל שלי.
״כן.״ הוא אומר אפילו בלי שום רגש רע.
״הוא יודעת על זה?״ אני שואלת.
״אני מאמר שכן.״
״אתם בכלל הולכים לדבר על זה?״
״רציתי לדבר איתה היום. עלייך. וליגמור עם כל זה כבר. אבל אז תפסתי אותך איתו.״
״אני מצטערת עמרי, על הכל.״
אליה יוצא מהשירותים ומסתכל עלינו. הוא בא לעבריינו ואני פוחדת שתהיה עוד מריבה.
אני נעמדת מול עמרי מהר ופורסת את ידי שלא יכאיב לו.
״תרגעי,אני לא באתי לפה בכדי לעצור את הזמן החשוב שלכם,אני צריך את המשפקי השמש שלי בחזרה.״ איל שחכתי. הם בתוך החזייה שלי. אוי זה סיטואציה כל כך לא נעימה. ברור שאליה ימצא דרך לעשות את זה. אני מורידה את ידי הפרוסות ופותחת את הכפתורים בחולצה שלי.
״מה את עושה?״ עמרי אומר בחוסר נשימה.
אני לא עונה לו ומכניסה יד לתוך חזיתי ומוציא לאליה את המשקפיים. שתיהם מסתכלים על תנועתי כאילו אני כוכבת פורנו. אליה סוגר את הפה ומחשק בפירסינג שלו.
אני נותנת לו את המשקפיים והוא מרכיב אותם.
״אתם יכולים להמשיך את הוואנבי זיון שלכם אבל אני הולך.״ אבל בימקום ללכת הוא מתקרב אלי לאוזן ולוחש:
״תכפתרי את החולצה בחזרה, הוא לא צריך לראות את הציצי שלך, הציצי שלי.״ ואז הוא נותן לי נשיקה קצת יותר מדי ארוכה בצוואר והולך. הוא והמשחקים הדפוקים שלו.