Hubabuba57
**אני מאוד מנסה להאריך את הפרקים בכדי שיהיו יותר מפורטים ומעניינים, מקווה שהבנתם מהפרק,אשמח לקבל את דעתכן **

הכל יכול לקרות -פרק 37-

Hubabuba57 25/06/2016 833 צפיות 3 תגובות
**אני מאוד מנסה להאריך את הפרקים בכדי שיהיו יותר מפורטים ומעניינים, מקווה שהבנתם מהפרק,אשמח לקבל את דעתכן **

נ.מ טל
אנחנו חוזרים למעגל כי אני עדיין רוצה להיפגש עם רוני. אנחנו יורדים מהבית קפה כשאני אומרת:
״אני לא מאמינה שאמרתה את זה.״
״שאמרתי מה? שאני אוהב אותך?״
״כן.״ עדיין לא הפנמתי את זה, הוא אוהב אותי, לא רק אני אותו. מדהים.
״כן גם אני מופתע״ אני מכה אותו מהר בחזה. הוא צוחק קול שמעביר בי גלים של התרגשות.
הוא מחבק אותי ומרים אותי מהריצפה. הוא לוחש לי באוזן ״די לחולצות שקופות.״ מצחיק.
״די להגיד לי מה לעשות.״ אני נושכת לו את הצוואר. הוא מוריד אותי לעט ולוחש לי ״אני רואה לך את כל החזייה טל.״ העיניים שלו נוטפות מין, חרא שאנחנו באמצע הרחוב. ״ואני רואה לך את הזקפה עם הגינס העדוק שלך.״ חזרות טובות ישלי היום. הוא מחייך חיוך שלם שחושף כל שן . ״ממתי ישלך פה כל כך מלוכלך?״ הוא שואל בסקרנות. ״תמיד הכל היה בראש, עכשיו כנראה יוצא לאור.״ הוא נושך את שפתו התחתונה (שעם הפירסינג שאני אוהבת לשחק בו) ואני נזכרת בנשיקות שלנו ובחשק המיני שיש לי בישבילו. אני שומעת זמזום של טלפון, זה שלי וזאת רוני.
״הי רונץ״ אני עונה לטלפון בזמן שאליה שם את ידיו על מותני ומקרב אותי אליו.
״בואי מהר! ויקי פה שיכורה מהתחת ומקיעה את החיים!״
״מי זאת ויקי?״
״חברה הקודמת של חבר שלך.״ אוי ואי. עכשיו הכל מתחבר לי בראש.
אני מנתקת לה ומסתכלת עליו. הוא מסתכל עלי עם מבט שמח,כאילו שאני הדבר היחיד שטוב לו בחיים. כאילו אני הסם שלו. אני יוצאת מזרועותיו, ״מה הבעיה? מה היא אמרה?״ היא תופס אותי מהר ולא נותן לי לברוח.
״ויקי, זאת הילדה היפה הזאת שישבה לידך נכון? האהבה הראשונה שלך שבגדה בך ולא יכולתה לאהוב מישהיא אחרת מאז, זאת היא נכון?״
הוא מסית מבט ואני בכאילו רואה איך שגלגלי השכל שלו עובדים.
״כן.״ הוא אומר בהיסוס.
״טוב אז שווה לך לרוץ, רוני סיפרה לי שויקי עכשיו שיכורה מהתחת במעגל.״
הפרצוף שלו נשאר אותו דבר. כלום. אין לו שם הבעה או רגשות בעניין,זה מפחיד.
״מותר לך ללכת אליה, היא צריכה אותך.״ פתאום הוא עוטף את ידיו הגדולות עלי ומנשק לי את המצח. ״אבל אני צריך אותך, ואיתה אין לי אותך.״ הוא אומר את המילים הכו מרגשות למצחי.
״אני שלך, אני אבוא איתך, אתה לא צריך לפחד שאני אעזוב אותך. אני פה. לא משנה מה.״
הוא מוריד את שפתיו ממצחי. ״את מפתיחה, לא משנה מה? את שלי?״ ״אני מפתיחה.״
אנחנו ממשיכים בדרכינו למעגל, חבל שלא הבנתי אז שהמשחק הזה של שמחה וכאב יחזורו אלי.


תגובות (3)

יש שיפור בכל פרק ופרק אני שמה לב שאת מנסה להרחיב וזה כל הפואנטה מה שיש לי להציע לשגיאות כתיב זה לקרוא והמון אני קוראת לפחות שלוש ארבע ספרים בחודש ואני מתכוונת לספרים ספרים לא סיפורים מאתרים כי גם לפעמים שמה אפשר למצוא שגיאות

25/06/2016 20:38

    תודה! צודקת!

    25/06/2016 21:00

מושלםםם

25/06/2016 21:24
4 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך