הכל התחיל מחופשה אצל סבתא פרק 14

ירדתי להביא לי מים ולפתע צילצול בדלת.
"שניה!"
פתחתי את דלת הבית וקפאתי במקום
זה היה רון
בהיתי בו כמה שניות ובאתי לסגור את הדלת אבל הוא עצר אותה
"אנחנו צריכים לדבר"
"אין אנחנו ואין לדבר!" ניסיתי לסגור את הדלת,אבל הוא עצר אותה שוב
"תקשיבי.. אין לך מושג כמה אני מצטער"
"תצטער עד מחר ואל תתקרב אליי!" ניסיתי לסגור אותה שוב, אבל הפעם הוא עצר אותה ונכנס.
"מה אתה חושב שאתה עושה?!"
"אם את לא רוצה לדבר לפחות תקשיבי" הרכין ראשו
ראיתי עליו כמה שהוא מצטער, אבל לא יכולתי להרשות לעצמי להמשיך לתקשר עם הבן אדם שאנס אותי ובמקרה שלי, זה היה חבר שלי שבקושי היינו יומיים ביחד!
פחד וכעס.. הכל התערבב לי יחד שראיתי אותו.. הרגשה שאי אפשר להסביר…
"תעוף מפה עכשיו או שאני יקרא לה"
"למי?"
"לסבתא שלי" התרחקתי
"אויש" קירב אותי אליו
"אל תיגע בי!"
"בטוחה?" תפס במותניי
"עזוב אותי!" צעקתי
כל כך רציתי לצרוח שהוא פה,אבל משהו עצר אותי..
"מה קורה פה?!?" ירדה סבתא במדרגות מסתכלת על רון בחשד
"זה…ר…ידיד שלי" הסתכלתי עליו
אני לא האמנתי שאמרתי את זה..
"מה כל הצעקות האלה?"
"סתם זה…פשוט התווכחנו על משהו" בלעתי רוק
"אתה מוכר לי.. יכול להיות שאנחנו מכירים?"
"לא..לא ניראה לי"
"איך קוראים לך?" ראיתי עליה שהיא חושדת…נלחצתי
"קוראים לו יאיר" התערבתי. זה השם הראשון שעלה לי בראש
"תעלו לחדר בבקשה. לא לצעוק"
"טוב סליחה.."
היא עלתה בחזרה.
"תודה.."
"עכשיו תלך..בבקשה"
"לא לפני שנדבר"
"אין על מה לדבר רון" אמרתי בקול רגוע
"אז תקשיבי..בבקשה"
"איך אני יכולה לסמוך עליך?"
"פשוט תיסמכי.. אין לך מושג כמה אני מצטער" הרכין את ראשו.
שתקתי לכמה שניות
"טוב בסדר.. אבל זריז"
"תודה" חייך
"בוא נעלה אלי לחדר"
עלינו לחדרי.
"אני מצטער.." אמר שהתיישבנו על מיטתי
"אני לא יכולה לסלוח לך על זה"
"בבקשה.. אני יעשה הכל"
"אני לא אומר שאנחנו נחזור אני רק אומר שלפחות תסלחי לי.." הוסיף
"איך אני אמורה לסלוח?"
"הייתי שיכור..סליחה. הלוואי שהייתי יכול להחזיר את הזמן אחורה..את לא מבינה כמה אני מתחרט"
המילים שלו חדרו לליבי עמוק.. הלב אומר כן, תסלחי לו, אבל הראש אומר לא…
"אני יכולה לסמוך עליך?"
"כן..תמיד" חייך
"ואי אני לא מאמינה שאני אומרת את זה.."
הוא שתק.
"טוב בסדר, אני סולחת"
הוא קפץ עלי בחיבוק
"רון…"
"סליחה.. צודקת"
"אני אוהב אותך ליאן"
"רון אל תעשה את זה קשה יותר.. סלחתי לך וזהו. לא יותר מזה"
הוא שתק.
"מה אני אמור לעשות? אני אוהב אותך.."
רציתי להגיד לו גם אני אבל לא יכולתי… לא אחרי מה שקרה
שתקתי.
"תגידי שגם את.. בבקשה"
שוב שתקתי.
"ליאן.." סיבב את פניי
"לא רון לא! אתה יודע איך זה נ…."
לפתע הצמיד אותי אליו ונישק אותי.. נישק אותי בעדינות על השפתיים.. בדיוק כמו שאני אוהבת
הפרפרים בבטן.. צמרמרת בכל הגוף.. הרגשתי כמו נערה והנשיקה הראשונה שלה..
אני כן זרמתי איתו, עד שלפתע הפסקתי.
"רון זה לא קרה עכשיו" קמתי
הוא הסתכל עלי
"אני לא יכולה להרשות לעצמי! אתה אנסת אותי!"
הוא קם גם הוא ונישק אותי שוב..
"רון לא..בבקשה לא…"
הוא שתק והסתכל על דלת חדרי קפוא במקום.
"מה..מה קרה?" הסתובבתי לאחור וקפאתי גם אני.
דליה המנקה עמדה בכניסה לחדר.
עיניי חשכו. ראיתי שחור…
היא הלכה משם מיד כולה המומה.. מנסה להבין..
ישר יצאתי והלכתי אחריה
"חכי!"
היא לא התייחסה והמשיכה ללכת
"דליה!"
"מה?" הסתובבה אליי
"זה לא מה שאת חושבת.."
"אז מה זה היה בדיוק?"
שתקתי
"נו באמת…" הסתובבה והמשיכה ללכת
"בבקשה אל תספרי לה!" התחננתי
"ליאן…הוא אנס אותך את לא מתביישת?"
"נו זה פשוט קרה"
"עיזבי…באמת" הסתובבה
"בבקשה אל תספרי לה" עמדתי מאחור התייאשתי
"אוקיי. אבל רק בגלל שבזכותך אני עובדת עד 10"
"יואו תודה!" חיבקתי אותה
"שש… שלא תעירי אותה"
"יואו.."
"מה אתם ביחד?"
"לא.."
"בבקשה אל תעשי שטויות, הוא אנס אותך"
"אני יודעת..אבל הוא היה חבר שלי לפני" הרכנתי את ראשי
"איזה מין חבר אונס את חברה שלו?" נדהמה
"די נו…"
"אוקי, צודקת בואי נשכח מהשיחה הזאת" חייכה
"תודה! שוב!"
"אבל ליאן?"
"הא?"
"תבטיחי לי שלא תתקרבי אליו יותר"
"מבטיחה" הרכנתי את ראשי
"עכשיו אלך לביתי ואנסה לשכוח מזה"
"יואו את לא מבינה כמה אני מודה לך!"
"שטויות…"
חיבקתי אותה בפעם האחרונה והלכתי בחזרה לחדרי
"אופס…?" היה ניראה נבוך
"הכל טוב, היא לא תספר"
"מה יהיה איתנו ליאן?" העביר נושא
"לא יודעת.."
"אני אוהב אותך"
הסתכלתי עמוק בעינו. היינו קרובים
ידעתי שאסור לנו… אבל כל כך רציתי את זה..
"גם אני אותך" עניתי
נפלט לי. פשוט נפלט לי אני לא האמנתי שאני יגיד את זה.. אני בהלם מעצמי
הוא נישק אותי.
התנשקנו.