הכל התחיל מחופשה אצל סבתא פרק 12

"אפשר להיכנס?" דפק אבא על הדלת
"כן" התרחק ממני גיל
"ליאן.." נכנסה אמא מרזיקה בידו של אבא. שניהם מחייכים חיוך מאוזן לאוזן
"אני בהריון"
"את מה?"
ואי נו אוף! שונאת ילדים! תמיד אהבתי להיות בת יחידה!
"לצאת..?" שאל גיל שהוא קצת מובך
"לא תישאר" משכתי בידו
אמא שלי בת 33 ואבא בן 35
דווקא עכשיו הם רוצים עוד ילד?
"את כועסת?" התקדמה אלי אמא בצעדים איטיים
"לא למה שאני יכעס?"
"את ניראת כועסת" התקרב אבא
"אני לא! תצאו אני רוצה להישאר איתו לבד" הסטתי את מבטי אל גיל
"ת…"
"למה באתם? תחזרו לניו יורק" התעצבנתי
הם שתקו ויצאו.
"לא זה ניראה לך הגיוני שהיא תביא עוד ילד בגיל 33?"
"תני לה לעשות מה שהיא רוצה"
"גם ככה שנה הבאה את תעברי לגור כבר לבד" צחק
"כן יואו" הרזקתי בראשי
"אז מה איתך? בכל זאת לא נפגשנו שלוש חודשים" התיישב לידי
"מה איתי? מה איתך?"
"התגעגתי אלייך" התקרב אלי
"גם אני..מאוד"
היינו קרובים ולפתע נפתחה הדלת
"ליאן את לא מ…."
גיל התרחק וחזר לשבת
זה היה טל
"אממ.. סליחה"
ראיתי כמה הוא נבוך
"לא בסדר בוא" חייכתי
"את בסדר?" חיבק אותי
"עכשיו כן"
גיל הסתכל עלינו במבט עוקצני
"משחררים אותך עוד שעה"
"יופי"
"אחי..אני צריך שתשאיר אותנו שניה לבד" ביקש טל והיה ניראה קצת לחוץ
"בטח" גיל קם ויצא
"מה קרה?"
"זה בקשר לרון"
"אני לא מעוניינת לשמוע"
"את חייבת.."
"נו"
"הוא היה שיכור באותו הערב"
"זה לא א…"
אל תגידי שזה לא אומר כלום כי זה כן, עשו לו בדיקות והוא שתה כניראה יותר מידי"
"זה מה שרצית להגיד?"
"הוא בכה את חייו אחרי שסיפרו לו מה עשה לך"
שתקתי.
"בגלל שהוא כמעט עבר את גיל שמונה עשרה הוא נכנס לכלא"
"מ…"
"יש סיכוי גדול שהוא משתחרר"
"איך אתה יודע את כל זה?"
"אבא שלי עובד שם אז שמעתי"
הדמעות חנקו אותי
נזכרתי באותו ערב ורציתי למות
"אל תיבכי" חייך אליי
"לא בוכה" ניגבתי את הדמעות
"הכל יהיה טוב" חיבק אותי
"מי זה הילד הזה שהיה פה?"
"סתם ידיד שלי"
"אה אוקי"
"מה אתה מקנא?" ציחקקתי
"למה שאני יקנא?" יצא טיפה עצבני
טווב… אמרתי לעצמי
לקחתי את האייפון והייתי קצת בפייסבוק
לאחר כמה דקות גיל נכנס
"מה הוא רצה?"
'סתם הוא סיפר לי משהו" התעסקתי באייפון
"התנשקתם?" קולו הפך לרציני
"מה.. לא למה שנעשה את זה?" הנחתי את האייפון
"סתם אני סקרן"
"אה אחלה" לקחתי חזרה את האייפון
"הם רוצים לראות אותך"
"מי זה הם"
"החברים והמשפחה.."
"אה תקרא להם" חייכתי
הוא יצא ואחר כך חזר אם כולם
"יאלה את משתחררת" חייכה נועה, חברה שלי מתל אביב
נשארתי קצת ודיברתי אם חברות מתל אביב ואז הגיע הזמן ללכת לבית

ניפרדתי מכולם והייתי מוכנה לנסוע אם ההורים שלי לבית של סבתא.
"עצרי!" שמעתי מישהו צועק
הסתובבתי וזה היה גיל
הוא רץ כמו משוגע
"לכו לאוטו אני כבר יבוא.." אמרתי לאמא ואבא והם הלכו
"אה?"
"מצטער"
"חח על מה?"
"את לא כועסת עלי אז?"
"למה שאני יכעס?" צחקתי
"סתם חשבתי שעצבנתי אותך.."
"כן אולי קצת" "אבל זה עבר"
"למה היה לך כל כך אכפת?"
"בגלל זה"
לפתע הוא תפס בפניי ונישק אותי

נתתי לזה כמה שניות אבל אז הפסקתי
"גיל אסור לנו.."
"למה לא?" התקרב אליי
"אני עדיין..כיאלו…צריכה להתגבר על מה שקרה"
הוא הרכין את ראשו
"מצטערת,לא יכולה לסמוך כרגע על אף אחד"
אמרתי והלכתי משם
התקדמתי למכונית של ההורים שלי ובדרך נזלו לי כמה דמעות
כן אני רגישה, וכרגע פגעתי בו..
אני לא רוצה לדמיין אפילו איך הוא מרגיש עכשיו