הכל התחיל מהאייפון-סיפור על לואי טומלינסון פרק 2

אני לא מאמינה פעם הבאה אני צריכה להיות הרבה יותר ערנית למי שאני מדברת! אין מצב שזה קורה לי…
וואי אני מקווה שהוא לא פתח לי את האייפון והסתכל בכל מה שכתוב שם הרי אם הרקע בטלפון הוא עם תמונה שלו אז למה שהקוד לא יהיה התאריך לידה שלו :O אני לא מאמינה!
אני חייבת להתנצל… אבל איך…
האפשרות היחידה היא…. רק בהופעה שלהם….
איך אני אעשה את זה?
מאיפה יהיה לי את האומץ?
באתי להנות אחרי הכל… ועכשיו אני צריכה לאגור את כל האומץ שלי כדי לבוא ולבקש סליחה..
ומה אם הוא לא יזכור אותי?
ואם הוא יזכור אותי, הוא יזכור אותי כמעריצה מגעילה….
יופי.. אני לא מאמינה… עד שהייתה לי את ההזדמנות לדבר איתו פגעתי בו.. תרתי משמע!
גררר…. הפכתי את הפתק… לבדוק שאין שום דבר מאחורה כדי שאני אוכל להדביק אותו והמספר שלו היה רשום מאחורה…
לא היה לי את האומץ כדי לחייג או לשלוח אסאמאס אליו.. איך אפשר הרי יש לו חברה \\\"אלינור\\\" ויש לו בטח מיליוני הודעות כל יום.. איך הוא יבחין דווקא בשלי.
אזרתי אומץ. לקחתי את הטלפון והזנתי את המספר. שמרתי את המספר
וסימסתי:
\\\"אני לא יודעת אם תקרא את זה או תרצה בכלל לקרוא את זה.
אני זו שנתקעה בך, זו שדיברה אלייך בחוצפה.
רק שתדע אני ממש מצטערת. אם אתה לא תרצה לסלוח אני מבינה
חוץ מזה למה שתשים עליי בכלל אני רק ילדה ואתה, אתה מפורסם."
נועה(טומלינסון)