הכל התחיל מבת מצווה של דודה- פרק 9:)

והנה דרק המושיעה שלי………
" דרק, מה אתה עושה פה?" צעקתי מעט סטלנית.
" תרגעי באתי לעזור" הוא אמר. אני התחלתי לצחוק ובום הכל שחור……
"היא חיה דוקטור?" שמעתי קול נשי
" אני לא יודע רוב הסיכויים ש… לא, אבל תדעי תמיד אהבתי אותה" שמעתי קול גברי.
התעוררתי וגיליתי שאני בחדר שלי וראיתי את דניאל צופה בקומדיה, ' רופא וחולה'.
" אחמ אחמ " השתעלתי. דניאל הסתובבה וחזרה להסתכל על המסך. "שמעי חברה שלך התעלפה מישהו רצה לאנוס אותה. והיא מסוממת סטלנית!!! זה מה שיש לך לעשות???" צרחתי עליה קמתי מהמיטה כמו גיבורה רצתי למטה.

לא היה שם אף אחד, מוזר. 'הם בחוץ' קול בראשי אמר. 'מה' שאלתי 'הם בחוץ אומרים לך' הוא התעצבן 'מי אתה?' שאלתי. 'שמעי אני לא קול בראש אני מולך טמבלה' שמעתי פתחתי את העיניים וראיתי פתאום להפתעתי את דרק…. " מה אתה עושה פה?" שאלתי.
" אני הצלתי אותך מאניבהמהבניים האלו שאחד מהם רעול פנים והוא היה בחדשות בתור אונס בתל אביב את לא רוצה להגיד תודה אין בעיה" הוא אמר והתחיל ללכת. הוא הולך לאט
" תגיד אתה עושה בכוונה ברור שאני יגיד תודה" אמרתי וחיבקתי אותו.
" דרק תשחרר אותי דרק תשחרר" התחלתי לדחוף אותו. " סליחה" הוא אמר.
" טוב אממ ביי?" שאלתי אותו. " האמתי לא ביי" הוא אמר התחיל להתקרב ולהתקרב ולהתקרב רוכן אליי ונותן לי נשיקה באף. כמה צפוי -,-,
" יאללה ביי נשמה" הוא אמר הולך. התיישבתי על הספה מדליקה טלוויזיה. יושבת ומתחילה לבכות.
למה? אני חייבת להיות מאוהבת
למה? אני דווקא חייבת להיות מסוממת
למה? אני צריכה להיות אחראית בבית
למה? הכל נופל לי על הכתפיים????
" נשמה של ברבור מה קרה?" דניאל באה אליי. נתנה לני כתף לבכות.
" אני… אני רוצה למות!!!" אמרתי. ובכיתי . חזק חזק
" אני מתגעגעת" אמרתי והתחלתי לבכות "כפרעעעע שמעי הכל בסדר הוא טס! יש לו כבר חברה"
או אני מתגעגעת!!!