הכל התחיל מבת מצווה של דודה- פרק 4__(סיפור אהבה ללא שם 3>)

הפרק הזה הוא ללירון!!! המושלמת.. שכל פרק מגיבה!!!!!

הסבר על דרק: הוא לא ערס הוא דומה לערס, הוא רק סטוצניור פשוט לירון חושבת שהוא ערס.

הסתכלתי על דניאל והיא קרצה לי. סימנתי לו לשבת לידי. הוא חייך חיוך מהמם והתיישב לידי. ניסיתי כמה שיותר לו לא להתרגש שיחקתי אותה קולית.
אכלתי את הסלט מהר מהר. דרק היסתכל עליי בהלם. " נשמה לא אכלת כלום אה?" הוא שאל. צחקתי.
" מהממים שלי אני חייבת ללכת" נוי אמרה וסחבה את אבי איתה.
" חיימימים שלי אני חייבת ללכת" דניאל אמרה וסחבה את קייל.
" טוב מעלפים שלי אני צריכה ללכת" דני אמרה והלכה.
" נשארנו רק מעיין, איתי, עדן, דור, אני ודרק." אמרתי
" טעות אני ואיתי הולכים" מעיין אמרה וסחבה את איתי.
" טוב אני צריך ללכת בא?" דרק שאל את דור.
" סבבה" והם הלכו.
" נו אז איך דרק?" עדן אמרה. " כולה ישבנו יחד ביג דיל" אמרתי. "שמעי לא כדי לך להיות הוא סטוצניור שמעתי שהוא יצא כבר עם חצי מהבנות. ואפילו למי שיש חברים" עדן אמרה
" אוקיי? אני לא התאהבתי בו" אמרתי משקרת לעצמי לעדן עליי. "חיימי הבאת כסף?" עדן שאלה "כן אבל ל…." אמרתי אבל היא קטעה אותי " בישביל לקנות בגדים למסיבה" היא אמרה.
"אוקיי." אמרתי
אפשר להגיד שאני מרגישה איך הבנים מרגישים כשהולכים עם החברות בקניון. " מדד את השמלה הזאת חמש פעמים" אמרתי לה מותשת היא רק עשתה לי שלילי עם היד, היא מצאה שתי בנים שסוחבים את השקיות חיימשלי "למה הסכמת לסחוב?" שאלתי את החתיך. (שיער שטני כהה נופל על הפנים גבוהה שירי רואים מהגופיה ומהמכנס אדידס יצאו לריצה. ועניים אפורות) " לא יודע הוא הסכים" הצביע על האחר שניראה דלוק על עדן, מאמי היא תפוסה. "נחמד?" אמרתי בנימה מוזרה. " באיזה תיכון היפיפיה?" הוא שאל. " מאשל הנשיא" אמרתי " גם יפה וגם חכמה" הוא אמר. ערס חחח "לא רק לחכמים, זה תיכון מדהים" אמרתי "מאיפה את חתיך?" אמרתי הוא גיחך " מקיף ו'" הוא אמר. "ברור תיכון מעורסס ומפורחת." אמרתי מחייכת. " מה זאת אומרת?" הוא שאל "לא משנה" גיחכתי.
" והנה היפיפיה יצאה" צעקתי עליה לקחתי את המים של החתיך. ושפכתי בתוך החולצה שלה. היא התחילה לצעוק ולרקוד מוזר צילמתי את זה היא באה עם חולצה לבנה. אופסי? " תביאי לי את הג"קט" היא אמרה אדומה כי החולצה הייתה שקופה.
" קחי ו.. חחחח" צחקתי עליה כולם הסתכלו עליה. יש לה מזל שהיא עם גוזייה הפעם.
" לירון תעשי לי את זה עוד פעם את תעמדי עירומה באמצע איצטדיון מלא אנשים." היא אמרה מעוצבנת.
" לא, לא" התחננתי היא מסוגלת לכל דבר.זאתי.
" יש לך מזל כפרה" היא אמרה צוחקת צחוק מתגלגל. " חיימשלי הצחוק הזה" אמרתי נדבקת ממנה בצחוק. חזרתי הביתה והיחתיך הזה הביא לי את המספר שלו, אולי יצא מזה משהו.
""""""""""""""""""""""""""""""""""""""""""""""""""""""""""""""""""""""""""""""""""""""""""""""""""""""""""
נ'ק המבט של מעיין:
חזרתי עם איתי. לבית שלי. היתיישבתי עליו והתנשקתי איתו….. אחרי זה נרדמנו כפיות. בבוקר הוא לא היה לידי. הוא הלך לצבא. התחלתי לבכות בשקט. כמו בכל פעם שהוא הולך משאיר את הריח שלו בחדר שלי,
מנשק נשיקה קטנה,
ואני רוצה עוד.
הבן אדם שגורם לי אושר!!!
ראיתי פתק על המיטה. 'חיימשלי בוקר טוב:) אבל אני צריך ללכת לצבא או שאני אגסוס.. מתגעגע אפילו שאני כותב את הפתק חיימשלי את שלי אך ורק שלי. ביי :( :). יצאו לי שתי דמעות בוגדניות אחת של אושר ואחת של עצב.
הלכתי להתקלח. לבשתי את זה (ברציתי להוסיף)
יצאתי החוצה בלי להגיד לאף אחד בלי לאכול. סתם לטייל לשאוף אוויר. התיישבתי על הספסל ספרתי עד מאה הלכתי לנדנדה "מאה" למגלשה וכך לכל המתקנים אני ילדה משוגעת חחח. הלכתי לבית בכדי להתקשר לדניאל והלגיד שאני באה אליה. באתי לחדר וראיתי…… אני לא מאמינה שהוא עושה את זה….