הכל היתחיל מוואן דירקשיין פרק 2!

אינלי מה לעשות אז אני רושמתעוד פרק קצרצר!♥

"ובכן" דנה אמרה מחייכת אליי
"דנה את מוכנה להסביר לי מי הם?!" אמרתי לה רותחת
"טוב….אני יודעת שאת תקחי את זה אולי קצת קשה ולא תרצי אבל אני בטוחה שיהיה לך ממש טוב" היא אמרה מחייכת לא הבנתי על מה היא מדברת
"מה?!" אמרתי לה
"אז תכירי את סיימון ואת שרון קוואיל"
"היי" אמרתי להם "ועכשיו אפשר ללכת ?" אמרתי קמה מהכיסא
"הם ההורים הביולוגים שלך " דנה אמרה ועל פנייה חיוך מאושר
"הם מהההההההההההההההההההההההההה?!?!!!!!!!!" צרחתי
"אנחנו ההורים שלך…." האיש ששמו סיימון אמר לי
ועוד פעם האישה קפצה עליי
"תעזבי אותי כבר וזה ממש לא מעניין אותי מי אתם ומה אתם פשוט תעזבו אותי !" אמרתי להם
"בואי לכאן מיד!" דנה אמרה לי
"מעעעעעע?!" אמרתי לה
"את לא רוצה להכיר אותם?" היא שאלה
"לא את ההורים שלי שעזבו אותי בגיל שנתיים שלא טילפנו אפליו לא טרחו לשאול מה שלומי ?!" אמרתי ודמעות על פניי
"אל תבכי !" האישה מחצה אותי עוד יותר
"אני בטוחה שעם ההורים שלך יהיה לך יותר טוב" דנה אמרה עדיין עם החיוך המאולץ שלה
"אני לא רוצה!!" אמרתי לה היתנתקתי מהאישה ועפתי לחדר
עברו שעה שעתיים ושמעתי את הדלת של החדר נפתחה
"אמרתי לך שאני לא רוצה!!!!!!!!!!!!!!!!!!" צרחתי
"לא רוצה מה ?" רותם פתח את הדלת ונכנס
"אני מצטערת" אמרתי לו
הוא היתיישב על מיטתי
"את מוכנה להסביר לי מה הולך פה ?" הוא שאל
……."ההורים שלי הביולוגים הם רוצים שאני אלך אליהם "
"מה?!" הוא שאל
"נו אל תבאס יותר " אמרתי לו
הוא ניגב לי את הדמעות וחיבק אותי
"את יודעת לא משנה מה אני תמיד כאן בשבילך גם אם יפרידו ביננו"
"אני לא רוצה ללכת " אמרתי לו עם חיוך
"תלכי……בשבילי " הוא אמר
"לא…"
"תאמיני לי שיכול להיות לך טוב מקסימום תחזרי"
"אני אוהבת אותך" אמרתי מחבקת אותו
"אני לא רוצה להיפרד זה יהיה יותר מדי קשה…."
"אז אל תיפרדי " הוא אמר מחבק אותי
"אני ירד להגיד לדנה "
אמרתי וסגרתי את הדלת ירדתי ללמעטה
"דנה " אמרתי לה בלחש
"מה?" היא שאלה
"זה בסדר אני אנסה" אמרתי לה ..
" את יודעת שאת תמיד תהיה הילדה שלי " היא אמרה מחבקת אותי
"אז היום?" שאלתי ללא ברירה
"את לא רוצה להיפרד מהחברים?" היא שאלה
"לא זה יהיה יותר מדי קשה" אמרתי לה
"טוב אז אני אודיע להם תלכי תארגני את הכל"
"טוב" אמרתי ועליתי כולן היו בחדר
"הייי מהמממת!" פרי אמרה לי
"היי…" אמרתי לה מבואסת
"מה קרה את כל כך מבואסת?" היא שאלה
"סתם…" עניתי לה …
"יואוווווווווווווווו אני ראיתי את סיימון קוואיל הוא כאןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןן!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!" עדן אמרה
צורחת
"דייייייייייייייייי שקרנית!?! " אורלי אמרה
"אעעאעאעאעעאעאעאעאעעאעאעאע" ליאור צרחה
היתחלתי לארוז את כל הדברים שלי…..http://www.polyvore.com/xhhn/set?id=64024388#stream_box לבשתי את זה היתקלחתי ועשיתי מחליק
"למה את אורזת?" פרי שאלה…
"סתם…..אני מארגנת את הדברים.." אמרתי לה מנסה לחפש תירוץ
"יואווווו אני יגיד לסיימון שיגיד לזאיין שאישתו פעעעעעעעעעעעעעעעעעע!" שיר צרחה כמו משוגעת
ארזתי את דבריי וירדתי ללמעטה שם כולם היו סיימון ושרון ההורים שלי וכל הבנות צורחות
"אז ביי" שרון אמרה
"ביי " אמרתי לבית ויצאתי
"לאיפה את הולכת????????????" פרי צרחה אך לא עניתי לה ראיתי את רותם בצד מסתכל לא היה לי נעים ממנו אני אוהבת אותו ואפעם לא אמרנו את זה אחד לשני…
נכנסנו למכונית הגדולה
הרבה צלמים צילמו אותנו לא הבנתי מה הביג דיל ?!
"הינה הטלפון החדש שלך ככה תכלי ליצור איתנו קשר שלא נהיה בבית " אימי אמרה
"תודה" אמרתי לה ולקחתי את הטלפון כל הנסיעה שתקתי היסתכלתי בחלון…..
"קרה משו ?" סיימון שאל אותי
"לא " עניתי ושתקתי
שוב
הגענו למין שדרה של בתים עשירים היו מיליוני אנשים עם מצלמות
סיימון הסתיר את הפנים שלי
נכנסנו לבית הענקי הוא היה ממש שונה בבית היתומים בו גדלתי
הוא היה מפואר מאוד וגדול בחוץ הייתה בריכה ענקית וילדה עם שיער שחור מתקדת לעברי
"האריייייייייי!" היא צרחה היא נראתה ממש טוב
"אוי זאת רק את " היא אמרה
והלכה
"אסתי!" אמא שלי צרחה
"מה?" היא שאלה כשהיא עולה במדרגות
"בואי לפה ותציגי את עצמך לאחותך הקטנה " היא אמרה מה היא תהיה אחותי ?! חשבתי בליבי
בתוך הבית היתהלכו מלא אנשים
"אני מצטערת שזה ככה " היא אמרה
"אני יודעת שאת רצית את השקט שלך" היא אמרה
לא הבנתי למה היא היתכוונה
"בואי נראה לך את חדרך" היא אמרה
העלתי איתי את המזוודות "זה בסדר צבי קח את זה " האישה אמרה לאחד האנשים שהיו בסביבה
"זה בסדר " אמרתי לה
"אוקיי" היא המשיכה ללכת עברנו דרך דלת היה בה מיקרופון ובמה
המשכנו וראינו את החדר של הילדה שהייתה ששמה אסתי או משו כזה…
החדר שלה היה מלא בפוסטרים של וואן דירקשיין שוב הלהקה הזאת אני לא מאמינה שגם פה אני אצתרך לסבול
….
"אז הינה זה החדר שלך " היא פתחה את הדלת החדר היה פשוט ענקי הוא היה עם מיטה זוגית
שולחן ענקי
ועל השידה מלא פרחים ממתקים ושוקולדים הייתה גיטרה בצד מונחת ועליה סמל של 1D
"הינה את יכולה להניח כאן את הדברים שלך "
"אוקיי תודה " אמרתי לה והיא הלכה סגרתי את הדלת
ונשכבתי על המיטה נאנחת
פתחתי את היומן שלי והיתחלתי לרשום את כל מה שעבר עליי
שמעתי צילצול בדלת הצצתי מהמדרגות מי זה וראיתי את אסתי יורדת וצורחת
"זה בשבילייייייי לא לפתוח הארייייייי"
הדלת נפתחה וממנה נכנסו 5 בנים נראים די טוב
אסתי חיבקה את הילד המתולתל עם העיניים המדהימות שלו
היה בלונדיני עם עיניים כחולות שנראה די טוב
עד אחד מגולח ועיניו חומות
עוד אחד עם עיניים חומות ושיער שחור עם בלורית בלונדינית
ועוד אחד עם עיניים כחולות ושיער מורם למעלה חום בהיר משולב
את האמת כולם שם נראו די טוב
הם עלו ללמעלה ואני ברחתי סגרתי את הדלת וחטפתי מכה מהדלת
"איייייההההה" צרחתי
שמעתי דריכות של מישו מתקרב לדלת
"הכל בסדר?" הילד עם העיניים החוצות והבלורית הבלונדינית אמר לי
פותח רבע דלת
"כן…" אמרתי לו
"אוקיי אז את …?" הוא שאל נבוך
"אני אור " אמרתי קמה הממיטה
"נעים מאוד אני זאיין" הוא אמר הוא היה נראה ממש טוב הוא היה דיי חמוד אם לומר את האמת …

"בואו לאכול" אימי אמרה
כולם ירדו
"אז את באה?" זאיין שאל אותי
"אני לא רעבה תוכל להגיד את זה לשרון?" שאלתי אותו
"לאמא שלך <"
"כן…." אמרתי לו
"טוב אם תצתרכי משו אני פה" הוא אמר קורץ לי ויורד
הלב שלי דפק …..

המשך אוליייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייי תלוי מה יהיו התגובות אני אבין אם הוא משעמם ♥

אז לאסתי המדהימה!!!! שיהיה לך תיומולדת הכי מושלמת בעולם
תמשיכי להצחיק לעצבן❤( סתם ><)
לכתוב תסיפורים הכי מושלמיםםםםםם בעולם
ולהיות מושלמת את בעצמך אני מאוהבת בך ובסיפורים שלך!
ואני יודעת שיש עוד הרבה דברים קשים בחיים אבל את ילדה מדהימה ואני אוהבת אותך כל כך שאת אפילו לא יודעת כמה…..
אמן שתפגשי את וואן דירקשיין כמו שאני רוצה וכל משאלותייך יתגשמו לטובה
תשימי פס על הסביבה ותמשיכי להיות מצחיקה יפה וחברה טובה בקיצור מדהימהה

אוהבת מאוד מאוד אור !
וכל משפחת כותבי הסיפורים!!!!❤❤❤❤❤❤❤❤❤❤❤❤❤❤❤❤מזללללל טובבבב!!!!!!