הכל היתחיל מוואן דירקשיין פרק 11
"אז בואי הולכים לקנות שימלה " זאיין אמר בדיוק כמו פעם שעברה
"באמת יש לך כוח ?" שאלתי אותו ועל פניו היה מבט רציני לגמריי
"הפעם אני משלמת " אמרתי כשנכנסנו לאוטו
"לא "
"כן " אמרתי
"לא ולא ולא ולא ולא ולא רוצה שוב ?"
"כן וכן כן כן כן כן כן " אמרתי לו וצחקנו
הגענו לקניון שוב מליוני אלפיי צלמים
ושאלות מוזרות
"בואי לפה " הוא אמר לי ונכנסנו לחנות בוטיק
הפעם כולם זיהו אותנו מלא מעריצות רדפו אחריי זאיין
ואני בינתיים מדדתי שימלות
"תעשי מקום!!!!!!" זאיין צרח
"אעעאעאע זאיין " אמרתי והוא נכנס הוא בהה בי הייתי רק עם חולצה
"מה ?" אמרתי לו
"לא כלום לא חשבתי שאת ……" הוא אמר
"אני מה ?" ……שאלתי אותו
"לא משנה " הוא אמר
ויצא מהתא הלבשה שמתי את השימלה אבל הפעם לא נתתי לזאיין לראות איך היא עליי הייתי מובכת ממנו …
"נו איך השימלה ?" הוא שאל
"עזוב כבר לא באלי :[[ " אמרתי לו
"למה ?" הוא נכנס
"סתם לא באלי …" אמרתי לו
"לא שואל אותך!"" הוא לקח שימלה ונעמד בתור בבדיוק כמו הפעם הקודמת
"זאיין אני לא רוצה אותה !" אמרתי
"למה ?" הוא שאל אותי
הדמעות פשוט עלו לי ברחתי משם לשירותים וזאיין אחריי
"דיי זאיין דייי " אמרתי לו כשנתקלתי באינספור אנשים וזאיין רץ ואחריו עדר של מעריצות משוגעות שרצות אחריו
"זאיין עזוב אותי !" אמרתי לו
"זה בגלל מה שקרה ?" הוא שאל
"לא " אמרתי לו ועזבתי את ההחזקה של היד שלו וברחתי משם
ישבתי כמו פעם ילדה בודדה שאין לה משפחה
ותאמינו לי או לא היה לי הרבה יותר טוב ככה ….
"ילדה הכל בסדר ?" מישהו שאל אותי והיתיישב לידי
"לא " אמרתי לו
"את רוצה לדבר …..?" הוא שאל
"לא …" החזרתי לו במרירות
"רגע את לא ……"
"כן אני הבת של סיימון בלה בלה בלה עכשיו ביי " אמרתי אך הוא רדף אחריי
"את ……."
"כן אני הבת של סיימון רוצה גם חתימה ?!!!!" צרחתי עליו
"לא עוגייה חכי שניה ," היסתובבתי אליו עכשיו נזכרתי ש………רותם רק רותם היה קורא לי עוגייה …
"רותם ?!" צרחתי וחיבקתי אותו
היתיישבנו על המידרכה והיתחלנו לדבר
"מה אתה עושה פה ?" שאלתי אותו
"ברחתי /:" הוא אמר לי
"ואיפה אתה גר עכשיו ?" שאלתי אותו
"אני אצל חבר שהכרתי " הוא אמר עם חצי חיוך
"פאפרצי " אמרתי ומשכתי משם את רותם שלא יצלמו אותו היתגנבנו לאיזשהיא פינה
"תקשיב אני רוצה גם לברוח " אמרתי לו
"מה את נורמאלית .! תראי איזה חיים מושלמים ישלך!" הוא אמר ואת האמת שהוא דיי צודק אז למה אני לא אוהבת אותם ?!
"טוב תקשיבי אני הולך וגם את הביתה שלך " הוא אמר מחבק אותי
"אני אוהבת אותך !" אמרתי לו
"גמאני אותך עוגייה קטנה שלי " הוא אמר ונשק לי על המצח לשלום והלך היתרחק ככל שכבר לא יכולתי לראות אותו בכיתי יותר …
היתקדמתי יותר ויותר לכיוון הקניון היה ממש מאוחר
וחשוך לא היו הרבה אנשים
וגם לא ידעתי איך לחזור הביתה /:
היתיישבתי על המדרכה והיתחלתי לבכות….
לחזור לחיים האפלים או השמחים שלי ….
ראיתי בחדשות
"הילדה נאבדה "
המשכתי לקרוא וראיתי כי מדובר עליי
"אור אור אור אור איפה את ??????????????????????" שמעתי צעקות
ברחתי משם לא רציתי שימצאו אותי רציתי להיות לבד
היתיישבתי שוב על ספסל הפעם בתקווה ששום דבר לא יקרה לי ושלא ימצאו אותי
רציתי בכל כוחי עד שנפלתי חטפתי שריטה ברגל מבקבוק של בירה
"איהההההההההההההההההההההההההההההה" צרחתי אך הרחוב היה שומם היה אפשר לשמוע את הצרצרים
"אייייייהההההההההההההההההההההההההה " צרחתי שוב אך אפחד לא בא לעזרה עד שהרגשתי שאני מתעלפת לא יכולתי יותר עיניי נעצמו אולי עדיך ככה לא לחיות פשוט למות בשקט ובכאב….
מנקודת מבטו של זאיין ~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
אחריי שרדפו אחריי גל של מעריצות נכנסתילתא של אור
והיא הייתה רק עם חולצה [והלבשה תחתונה >< ]
היא הייתה כל כך יפה וסקסית לא יכולתי להוריד ממנה את העיניים
היא לא הבינה מה אני רוצה ממנה ראיתי שהיא נבוכה ולכן יצאתי
אני דיי מחבב אותה היא נחמדה יפה ובחורה טובה בסך הכל ….
היא יצאה מהתא אך היא אמרה שהיא לא רוצה את השימלה אמרתי לה שאני לא שואל אותה ולקחתי את השימלה בדיוק כמו פעם שעברה …..
עמדתי בתור אך הפעם היא באמת לא רצתה היא הייתה מובכת מכל המצב שהיינו בו ולא שאני גרמתי לו …
היא ברחה משם בוכה לא יכולתי לראות אותה ככה רדפתי אחרייה
וככה גם מעריצות מטורפות רצו אחריי
שאלתי אותה אם זה בגלל מה שקרה והיא לא ענתה לי הפעם היא ברחה ולא מצאתי אותה
איך אני יאמר לסיימון שאיבדתי אותה ?
אני אפילו לא מסוגל לחשוב מה הוא יכול לעשות לי החלטתי לחפש אותה לבדי אך עברו כמה שעות וניהיה כבר מאוחר החלטתי לצלצל לסיימון
"הלו ?" עניתי בחשש
"היי זאיין מה קורה ." סיימון שאל
"אמ…." אמרתי לו
"אנמי איבדתי את אור בקניון /:" אמרתי לו
"אתהההההההה מהההההההההההההההההההההההההההההההההה" סיימון צרח עליי
"אני היא ברחה…."
"חכה אני יארגן צוות חיפוש וגם בעיתון ….תחפש אותה אני לא מאמין שהיא יכולה ללכת רחוק מפה " הוא אמר ואת האמת שדי נרגעתי אך גם הייתי בחשש שמישהו יכול לאנוס אותה או לחטוף אותה…
אוף עדיף פשוט שאני לא יחשוב /:
"אוררררררררררררררר אורררררררררררררר" צרחתי אך אפחד לא ענה ראיתי כבר אנשים מחפשים אותה גם הבנים באו שחף אסתי ועינבר
לא יכולתי לחשוב על זה שיקרה לה משו ועוד בגללי אני עשיתי את הכל ….
אחריי כמה דקות שמעתי צרחה
"איייההההההההההההההההההההההההה"
ואז שוב
"איייהההההההההההההההההההההההההההההההההההההה" רצתי מהר בכל הכוח שנותר לי
וראיתי את אור …
…
..
.
.
.
המשך או לא ?….
נכון שמרגע לרגע הוא נהיה יותר קיטשי ויותר מכוער ? [הסיפור ]
תגובות (13)
אהאעאהעא תמשיכי :)
ולא…. מרגע לרגע זה הופך להיות יותר יפה ויותר מדהים
והוווווווו אני תגווובה ראשוווונה נראלללי ;) והוווווו וזה סיייפוווור מווווושלם !! <3 שאני דוווורשמת אבל דווורשת שאת תמשיייכיייייי ! הבנת אווותי ? עם לא הבנת ישלי הרבה דרגים להסיייר לך שזה סיייפוור מווושלם ושאת צרייכה להמשיייך ושאני מקווה שתכניסי אותי עם את רוצה :) אז אני מאוד שמחה שהקשבת לי ושאת בדיוק ברגע זה כותבת את הפרק הבא :) חחחחח וואו חפירה עשיתי פה לא? ;)
כייף אני לא ראשונה בסוף :( לא נווורא תקשייבייי לי ותמשיייכייייי
ווווואווווו!!!
אהבתי הפרק היום היה ממש מושקע אהבתי!
הסיפור מושלם
כי היום כתבתי מהמחשב ולא מהאייפון /: חיחיח >< תודה!
ממש ממש יפה היום קראתי את כל הסידרה !! והיא ממש מעלפת :) תמשיכי
המשךךךךך
פרק מושלם!!! המשך דחוףף! מזמן לא הייתי באתר ורק עכשיו סיימתי ליקרוא את כל הפרקים!!! מחכה להמשך!!! ^____^
תודה ^______^ העלתי גם את של לונדון הינה אני באה וואן דיירקשין חכו לי 3>
חשבתי שאתן כועסות עליי :((
כעע קראתי עכשיו הגבתי חחחח
ואני?!!?!?
זה מדהים תמשיכי!
נוווווווווו אווווווור תעליייייייי כברררררר פרררררק אני יכעעעעעעס ;) אני מחכה מלאאא זמןןןןןם כברררררר ;)
דיייייייי
תמשיכייייי