הכל אודות מארה-פרק 8

מארה הביטה בו,עצובה.כי גם היא מרגישה אותו דבר כלפיו.אבל,כערפד,היא לא יכולה לחשוף אותו לעולם של סכנות.הוא בן אדם.בן תמותה.הוא עלול למות.יתרה מיכך,היא עלולה להרוג אותו.במתכוון או לא במתכוון.
"אנחנו לא יכולים להיות ביחד.."היא ענתה לו,עצובה כשהוא מלטף את פניה והיא פוצעת לו את הלב.
"אני מאוהב בך,מארה..ואני יודע שגם את מרגישה בדיוק כמוני,אז למה אנחנו לא יכולים להיות ביחד ולממש את מה שאנחנו מרגישים זה לזו?..למה?? תסבירי לי,כי אני לא מבין.,הוא אמר לה בקול מעט רועד,כשהלב שלו מגביר את הלמותיו.הולם בקצב כמעט,מכאיב.
"אני…אני..אני לא יכולה לספר לך.."היא אמרה,בעיניים דומעות,כשכל דמעה הרגישה עבורו כמו חץ מכאיב בלב.כאב לו עליה.העיניים שלו הבריקו.
"את חולה?"הוא שאל,"גוססת?..הרגת מישהו?"
"לא."היא ענתה,"זה לא זה..אני.."
"את לא אוהבת אותי?"הוא שאל אותה.
"זה לא קשור במה שאני מרגישה כלפייך.."היא אמרה כשהוא מנסה להוציא ממנה את האמת.
"מה שלא תעשי..רק אל תשקרי לי.כי זה כואב."הוא אמר,מביט בה,"אני לא יודע אם אעמוד בזה.מארה,מה שזה לא יהיה,אני אעמוד לצידך לכל אורך הדרך.תמיד."
כשהוא מושיט ידו לסנטרה,ומביט בעיניה.הוא עדיין חש כאב בעקבות זה שפגע בה.
בתוכו,הוא עדיין מדמם.מתייסר.
"אני מאוהב בך עד עמקיי נשמתי. אני בחיים שלי לא הרגשתי ככה.מעולם לא אהבתי אף אחת ברמות שאני אוהב אותך.למה את שוברת לי את הלב?..תסבירי לי.."הוא דרש הסבר.
"אני חייבת ללכת.."היא נגשה אל הדלת,עצובה כשהוא מנסה למנוע ממנה ללכת.
"אל תלכי.."הוא אמר לה מפורשות.פגוע.
"אני חייבת.."היא ענתה,מוחה את הדמעות מעיניה.
"מארה.."הוא אמר,פונה ללכת אחריה.."בבקשה.."
כשהיא יוצאת מהחדר,מותירה אותו לבדו בחדר.
ג'ייק נשכב על המיטה שלו,בוהה בתיקרה.
הוא התחיל לחשוב שזה משהו שהוא עשה שגרם לה להתנהג כך.
כן,הוא כעס על עצמו.הוא מאוד סער מבפנים.
מארה ניגשה אל הרכב שלה,נכנסת פנימה.מתיישבת בכיסא הנהג,פורצת בבכי.
כן,היא אוהבת אותו. והיא גם הכאיבה לו.אבל,גם עלולה להרוג אותו.