הכל אודות מארה-פרק 4

לאחר שג'ייק החזיר אותה הבייתה שכבה מארה במיטה שלה.
היא ניסתה להירגע לה מעט לאחר מיכן מפנקת את עצמה באמבטיית קצף חמימה.
"מארה??"ניכנס אביה הבייתה,"את כאן?"
"אני בבית ,אבא."היא ענתה,"במקלחת!"
כשמאוחר יותר היא יצאה מהמקלחת בהרגשה רעננה יותר.
היא חשה בשינוי המתחולל בה.כשרצה במהירות מסחררת דרך החלון.
איזה שהוא אינסטינקט חייתי התעורר בה פתאום.היא ,פשוט יצאה לצוד.
ברחוב הסמוך נשמעו צעקות אימתניות.
שני גברים נאבקו זה בזה כשהחזק מבניהם איים להרוג את השני.
"עזוב אותו!"נשמע קולה של מארה.
"מה תעשי לי?..תהרגי אותי?"הוא שאל,מזלזל ביכולותיה.
כשמארה התנפלה עליו בעצבים.
"ברח!"היא אמרה לבחור שהותקף,"ברח מיכאן!"
הבחור הביט בה מעט מאויים.קם מהריצפה וברח כל עוד נפשו בו.
מארה הצמידה את הבחור שתקפה אל הריצפה בכוח.
"אל תהרגי אותי!"הוא קרא,מנסה להאבק בה כשהיא חושפת שיניים.
מצמידה את פיה לעורק הצוואר שלו.היא שתתה מדמו עד שרוקנה אותו.
עד שהלב הפסיק לפעום.
היא ברחה משם בבהלה.מגואלת כולה בדם שלו.
רצה בחזרה הביתה כאילו לא קרה שום דבר.
מביטה בפניה בבעתה.כשדם,מסביב לפיה.ועל כל הבגדים שלה.
"אלוהים!"היא קראה,"מה עשיתי!?"
מסירה מעצמה את הבגדים המגואלים בדם.משפשפת הייטב את גופה ופניה,שלא ישאר זכר לדם.
היא פרצה בבכי.
"מה קורה לי?"היא שאלה את עצמה.
מפעילה את מכונת הכביסה.כשהיא לבושה בגופיה שחורה וג'ינס.
כשמאוחר יותר ישבה במרפסת,מביטה בשמיים הקודרים.
"מה עובר עלייך?"נשמע קולו של אביה.
"..אבא,הלילה עשיתי דבר נורא."היא החלה מתוודה בפניו.
"מה עשית?..שדדת בנק?"הוא גיחך.
"לקחתי חיים של מישהו.רצחתי בנאדם! אני רוצחת!"היא סיפרה לו.
"זה קשה בהתחלה.."ענה לה אביה,"לקחת חיים של אדם."
""כל הקטע הוא ש..נהניתי מיזה."היא ענתה…"אבא,נהניתי להרוג אותו.פשוט רוקנתי אותו מדם."
"אני רוצה לספר לך משהו.אבל,אל תיבהלי."הוא החל לומר…"וגם,אל תספרי לאף אחד.."
"נו..??"היא שאלה.."אל תגיד לי שגם אתה רצחת."
" מותק,את ערפד."הוא סיפר לה.
"אני..מה?"היא שאלה בבהלה.
"ערפד.כך זה אמור להיות.אנחנו ניזונים מדם אדם. הם מתים.אנחנו לא."סיפר לה אביה..
"גם אתה…?"היא שאלה.
"אנחנו גזע מודרני ומתקדם של ערפדים,עם דופק. שאינם רגישים לאור השמש.אנחנו בני אלמוות."הוא סיפר לה.
"גם אימא הייתה?"היא שאלה אותו.
"אימך הייתה אהבת חיי. גם היא הייתה ערפדה.יריב שלי רצח אותה ביתד עץ ברגע של טירוף.אהבתי אותה.הלב שלי שבור ,מארה."הוא סיפר לביתו,בדמעות.כששניהם בוכים.עדיין כואבים את מותה.