הכל אודות מארה-פרק 37
כעת,לאחר שתינו אהבים זה עם זו,הקשר בניהם בלתי שביר.
שום דבר בעולם לא יוכל להפריד בניהם.חוץ מהמוות.
ג'ייק אחז את מארה בזרועותיו.
ציפתה להם עוד דרך ארוכה מאוד,עד האושר הנכסף.
המלחמה עמדה בפתח.
מלחמה בציידי הערפדים ובערפדיי הרשע שמתכוונים להכחיד את הגזע שאליו משתייכת מארה.
כן,היא מגזע הולך ונכחד.
היא המנהיגה.
עליה להתחזק ולהשליט סדר בעולם הערפדים.
מבלי לפגוע ולהרוג בני אנוש.
שלדמם היא וג'ייק זקוקים בכדי לשרוד.
כל אחד מהם משתייך לגזע שונה של ערפדים.
הוא היה צריך למות על מנת להפוך לערפד.
משתיייך לגזע שמתבסס על הגזע האנושי.
היא לא.כך היא נולדה.
אך,כשאוהבים.זה לא משנה.
"אני אתן את חיי בכדי להגן עלייך,אהובתי."הוא אמר לה.."הלב והחיים שלי שייכים לך."
כשלפתע פרץ מישהו אל החדר..
רעול פנים.
ג'ייק ומארה ניסו להבין מתוך הצללים,מי זה.
ג'ייק שניחן בראיית לילה,הבחין בדמות.
הוא הכריח את מארה להסתתר מתחת למיטה,והתכוון להלחם בלוחם החושך.
כשלפתע,נורו לעברו שני חיצים.
אחד מהם פגע לו בטן והשני בחזה,קרוב מידיי ללב.
ג'ייק שלף את החצים מתכוון להלחם בו פנים אל פנים.
"בוא והראה לי מי אתה!"הוא שאג לעבר התוקף בשאגת קרב איימתנית כשהווריד בצווארו מתנפח.
ג'ייק התנפל עליו,והפיל לו את הנשק.לופת את ראשו חזק.הוא היה בעמדת הכוח.
אוחז בצווארו של התוקף ושבר לו את המפרקת.
כשלפתע,הוא תופס בבטנו וחזהו,מדמם.
"ג'ייק!"נגשה אליו מארה,אוחזת בו.."אתה מדמם!"
"זה לא נורא.."הוא התנשם,שהדופק שלו מעט מאיץ.
"אתה מאבד דם..זה לא טוב!"היא קראה,אוחזת בו..
"אני בסדר.."הוא הרגיע אותה.
"אמרתי לך..אני בסדר.."הוא אמר,נחלש מעט.ג'ייק,שהיה כל כך חזק,חש מעט חלש פתאום.
מארה פצעה את פרק ידה בשיניה,וקירבה את ידה לפיו.
"קח.."היא אמרה,"אתה זקוק לדם."
"לא.."הוא התנגד,למרות שרייח הדם שלה שיכר ושיגע אותו בטירוף.
"ג'ייק,זו הדרך היחידה לגרום לך להתחזק. אתה זקוק לדם שלי.."היא אמרה.
מארה התעקשה.כשמספר רגעים,הוא שתה מידמה,בעודה מלטפת אותו.
הלוחם החזק שלה זקוק למנת הדם שלו. מנת הקרב שלו.
היא חשה כל ווריד ועורק בגופה מתכווץ ומתרחב,בעודו יונק ממנה דם.
היא חשה מין תחושת ריחוף קלה,אוחזת באהוב ליבה.
זה מעט מחליש את הגוף באותם רגעים ומעט,כואב.כשאחר כך,הכל חוזר לנורמה.
"אני כל כך אוהב אותך…"הוא אמר בעיניים בורקות מאהבה.
הם חייבים למצוא את מי ששלח את לוחם החושך הזה בכדיי לחסל אותם.
תגובות (1)
תמשיכיי מלאכית קטנה שלי …