הכל אודות מארה-פרק 25

מאוחר יותר,כשמארה נרדמה מעט דיברו ג'ייק ואביה.
"ביררת מה יוכל להציל את מארה?"שאל אותו ג'ייק בקול נסער.
"ביררתי,"ענה האב בקול רציני וכבד,כשג'ייק כבר מתחיל להבין ע"פ הקול שלו מה הוא עומד לומר,"איין מה לעשות לצערי.."
"אני לא מאמין…"הוא אמר לעצמו,נסער.
הלב שלו קפץ.לא,הוא לא מוכן לוותר עליה בשום פנים ואופן.
גם יצטרך להתגרות במוות ולעמוד מולו בעצמו.מוכה כאב.
מתוסכל מלעמוד חסר אונים ולא להיות מסוגל לעשות דבר בכדיי להציל אותה.
אהבתו אליה כל כך עזה.עזה כמוות.
ככל שהזמן עבר מארה הלכה ונחלשה.
"אני לא יכול לאבד אותך.."הוא קרא בשברון לב.."אהובתי!"
"ג'ייק.."היא אמרה,כשהוא מביט בה ודמעות זולגות מעיניה.
"…אנא,אל תעזבי אותי.."הוא אמר מלטף את פניה במבט עצוב כשהדמעות פרצו מעיניו היפות.
"תהייה חזק.."היא החלה נפרדת ממנו ומהחיים.
"מארה,לא!"הוא אמרה,מביט בה…"לא!!"
"..אני אוהבת אותך.."היא אמרה,כשעיניה נעצמות אט אט.נשימתה הפסיקה.
כשאחיזת ידו בידה מתחזקת.
"..אני אוהב אותך!"הוא קרא,כשהדמעות מתעצמות מבלי שהרגיש.
כשמספר רגעים מאוחר מיכן,הוא הניח ראשו עליה ופרץ בבכי.
הוא היה הלום רגשות.
שהחזק מבניהם באותם רגעים היה צער.
"אני אוהב אותך.."הוא הוסיף לומר שוב ושוב,כאילו,מקווה שזה ישיב אותה אליו.
באותם רגעים הוא איבד את אחיזתו בחיים.
"אלוהים!"הוא קרא.."אנא ממך,החזר לי אותה."
כשהוא נושק לשפתיה של אהובתו,מסרב בכל תוקף להפרד ממנה.
כשהפנים והבין כי היא איננה,תקף אותו כעס.זעם הטריף את נשמתו המדממת.
הכל בועט ומשליך דברים.מטיח אותם בקיר.
בסערת רגשות.כעת הוא היה הלום כאב וזעם.הנפש שלו סוערת מאוד כרגע.
הזעם שלט בו.אביה של מארה ידע כי אם הזעם ישלוט בו הוא יאבד את צלמו ויתחיל לרצוח על ימין ועל שמאל.כרגע,הוא כועס.זועם,על כל העולם.אך,ברגע שהזעם יישכח,הוא עלול להפנות את הזעם כלפי עצמו ולנסות להתאבד.
"אוליי אני אוכל לעזור לך?"הופיעה לפתע,אישה נמוכת קומה,שנראתה קסומה מעט.
"לעזור לי? אייך תוכלי להשיב אליי את אהובתי המתה?"הוא שאל.
"עם מעט כוח רצון וקסם.."היא חייכה אליו.
"את?"הוא שאל.."מי את?"
"אני..? רבים קוראים לי גברת הזמן.."היא סיפרה לו.
"מדוע שתעזרי לי?"הוא שאל.
"מפני שאני רואה את הלב השבור שלך."היא אמרה,"הלב שלך נשבר כשהיא מתה."