הכל אודות מארה-פרק 1

ערב,
מארה מתכוננת לדייט שלה עם קווין,בחור חמוד,אך,קצת חנון שהזמין אותה.הוא לומד איתה מתמטיקה עם המרצה המשעמם ביותר שיש.היא לא כך כך רצתה לצאת איתו,אך כידידה,הבטיחה לו.
כשהיא סבורה,שהוא רואה בה יותר מידידה.הוא ממש מאוהב בה.
"מארה!!"נשמע קולו של אביה,"הבחור שלך הגיע!"
"אני כבר יורדת,אבא!"היא קראה.
כשכעבור מספר רגעים צעדה במדרגות,לבושה בשמלה הכחולה שקנתה.
"וואו!!!"קראו שניהם,מביטים בה.
"את נראית נפלאה,נסיכה שלי!"קרא אביה.
"איין לי מילים.."אמר קווין מסדר את המשקפיים שלו.
קווין ומארה יצאו לדייט שלהם.
מארה לא רצתה לנטוע בו תקוות שווא.היא ממש לא מעוניינת בו.אך,גם לא רוצה לשבור את ליבו.הם יצאו לסרט בקולנוע.במשך כל הסרט,הוא ניסה,לקחת את כף ידה ולאחוז בה,מארה,התחמקה באלגנטיות,מחייכת אליו קצרות וממשיכה לצפות בסרט.זה היה הדייט הכי גרוע שהיה לה בחיים.
היא באיזה שהוא שלב הצטערה על כך שאמרה לקווין כן.לידם ישבו שני בחורים,שאחד מהם משך את תשומת ליבה,ושלח לה מבטים.היה לו מבט שובה,ועיניים יפות כל כך של מלאך.היא התרגשה מכל מבט שלו.כשלפתע,היא הביטה בצווארו של קווין,היא יכלה להבחין בעורקיי הצוואר שלו,שןמעת רעש מטורף שנשמע כמו פעימות הלב שלו.היא שמעה את הלב שלו פועם והביטה בו מוזר.היה לה מין דחף מוזר.
"למה אני שומעת את הלב שלו?"היא חשבה לעצמה,"או שמא,זה הלב שלי?"
היא התעלמה מכך וצפתה בסרט.
היא הביטה בבחור היפייפה,לו היא קראה:עיניי מלאך.
לאחר שיצאו מבית הקולנוע הם יצאו לטיול בסימטא,כשמישהו עוקב אחרייהם.
היה חשוך.
מארה לא ראתה אותם,אבל איזה שהוא אינסטינקט הדריך אותה.
היא חשה בסכנה המתקרבת.
תופסת בכף ידו של קווין.
"רוץ!!!!!!"היא קראה,מתחילה לרוץ כל כך מהר.
היא לא ידעה שהיא יכולה לרוץ כל כך מהר בלי להתעייף.היא אחזה בידו,קופצת מגגות,מבניין לבניין עד שנחתה על הארץ.
"מה קורה??"קרא קווין,מנסה להבין את פשר התנהגותה המוזרה,עד ששם לב שמישהו רודף אחרייהם.עד שמישהו נעמד בדרכם.
מארה החלה להאבק בו,כשהוא אוחז בקווין כבן ערובה.
"עזוב אותו!!"היא קראה.
"או שמא,ערפדונת?"שאל הגבר הגדול,לבוש שחורים.
"ערפ..מה?"היא קראה,"אייך קראת לי?"
"את לא יודעת..מה?"הוא שאל כשלידה נעמדים עוד אנשים,גברים ונשים.
"אם את לא רוצה שהחבר שלך יהייה מעדן..כדאי שתמסרי את עצמך ."הוא אמר בפנייה.
מארה,לא היססה והחלה להלחם בהם.למזלה,הייתה לה חגורה שחורה בטאיקוונדו.
לאחר שכיסחה לכולם את הצורה,הרימה את קווין מהריצפה בהושטת יד.
"מה זה היה?"הוא שאל אותה.
"..אין לי מושג…"ענתה,"אתה בסדר?"
"כן."הוא ענה,מחבק אותה..
כשהיא מתנשמת ומביטה בו במבט מוזר.
היתה לו שריטה בפנים.
רייח הדם שיגע אותה.היא לא ילכה להבין,מדוע?
הדחף הזה הלך וגבר בה.
"נפצעת."היא אמרה,נוגעת בפצע שעל פניו של קויון,כשללא מילים והסברים הכניסה את האצבע עם הדם לפה שלה.מתוך סקרנות,כשטעם הדם נעם לחיכה.
היא הייתה מעט בשוק מעצמה.מנסה לעכל בבת אחת את מה שקרה לה הערב.
אבא שלה ישב בסלון,כשלפתע היא נכנסה פנימה בסערה.
"היי מתוקונת.."הוא קיבל את פנייה.
"היי אבא."ענתה,עולה מהר לחדר שלה.
מארה למדה בקולג' קרוב לביית.שלא תבינו לא נכון.מארה היא בחורה עצמאית.
היא גרה בדירה עם שלושה שותפים.היא באה לאבא שלה בכדי להתארח,מדיי פעם.
בסופי שבוע.
"מה קרה,מתוקה שלי?"שאל אותה אביה,עומד בפתח החדר שלה,כשהיא כבר הספיקה להחליף בגדים.
"כלום.."ענתה מארה,"אני לא רוצה לדבר על זה.."
"נסיכה שלי..מה קרה?"הוא שוב שאל.
"חשבתי על אימא."היא אמרה,"עברו כבר שנתיים מאז היא מתה.אני מתגעגעת אליה אבא.הזיכרונות מציפים אותי המון,בזמן האחרון. אפילו לא נפרדתי ממנה.."
"אימא שלך נרצחה.לא יכולת לעשות דבר."הוא אמר בפניה.
"אני מתגעגעת.."היא אמרה בדמעות.."היא חסרה לי מאוד.אבא,היא הייתה החברה הכי טובה שלי."
"..מחר יש לך פגישה עם אריקה."העביר אביה נושא.
"לא שכחתי. אני אספר על כך לאריקה."היא אמרה.
אריקה הייתה התרפיסטית שלה.בחורה צעירה מאוד מוכשרת.
מארה הייתה המטופלת שלה מאז,אימא שלה נרצחה באחת הסימטאות ע"י יתד עץ בלב.
אך,המשטרה, כמובן לא קושרת את זה לערפדים.אלא,כמקרה רצח רגיל ומזעזע.