הכלה מירושלים-פרק 3
נקודת מ. אופק
ככל שהתעמקתי במחשבותיי, יכול להיות שאם ישדכו אותי לנתי אז אני יכולה להפיק מכך הרבה תועלת אם באמת אהיה הכלה הראשונה של הגברת סימה סולטן, אם באמת אנשא לנתי, אז בהחלט אני אהיה באמת שמחה.
עדיין אני מחכה שהגברת סולטן תתקשר אליי כדי שאני אביא את ההורים שלי אל הבית המפואר שלה ולהכיר את הבן שלה. אם היא לא תעשה כלום שום דבר לא קיים מאליו.
בעוד אני יושבת ומחכה, בתוך הלב עמוק סערה בלתי פוסקת מתרחשת בתוך תוכי ואינני יודעת איך אפשר יהיה לבלום אותה באופן מיידי.
איזו טלפתיה, סוף סוף הגברת סימה סולטן מתקשרת ממש ברגע כזה שהלב שלי כמעט יוצא מגדרו.
" אופק, אני רוצה שתתייצבי אצלי בשתיים. את וההורים שלך איתי בארוחת ערב מיוחדת. אכיר לך את בני נתי." כך היא הודיעה לי ברשמיות.
האמת, רציתי לזעוק מרוב אושר.
עכשיו הכול מסתדר לטובתי, רצתי אל אימא ואבא, תוך כדי שדמעות של התרגשות עמדו בעיניי.
" אימא, נחשי מה? אני אהיה הכלה הראשונה בבית משפחת סולטן, זו לא בשורה טובה?" אמרתי בחיוך עליז.
"אל תתלהבי כל כך, בתי. אנחנו לא יודעות בכלל מה הגברת סולטן הזאת מתכננת." ציננה אמה של אופק את ההתלהבות כאשר שראתה איך אופק נהייתה כולה בורקת ונדלקת מכל דבר קטן שהגברת סולטן אומרת או מספרת.
לא משנה אם היא התכוונה לבנה או לעצמה.
הנה כבר אני מחייכת, עוד הוא יהיה שלי בכל מחיר.
אני עתידה הכלה הראשונה בבית משפחת סולטן.
נקודת מ. טלי.
אני מנסה להירדם כי בכל זאת אני עייפה. למה אני לא מצליחה לשכוח אותו? כנראה שאני מאוהבת בו ולא משנה כמה אני אנסה להכחיש.
הפעם באמת אני לא רוצה להגיד שאני לא מרגישה שום כלום..
הכריש הזה גדול עליי בכמה מידות ואני בטח בכלל לא הטעם שלו. אולי הוא נמשך לבנות יפות יותר ממני. אני סתם משלה את עצמי בגלל שהוא כל כך מוצא חן בעיניי.
אולי עדיף כך מאשר שאחשוף את מה שאני מרגישה ישירות בפניו.
לא, אני לא רוצה שנחזור להיפגש אחת עם השני.
עוד פעם הטלפון הנייד שלי צלצל, והפעם היה כתוב על הצג " נתי מתקשר", רציתי לנתק לו בפרצוף, שירגיש שאני עוד לא נרגעתי מכך שהוא לא מפסיק לרדוף אחרי.
אני מניחה את הטלפון הנייד בצד, ופשוט שוקעת לתוך מחשבות מדכאות לאורך כל היום.
למה הגורל שלי כל כך אכזר?
נקודת מ. נתי
אני יושב מול החלון הפתוח ושואל את עצמי האם אי פעם היא תתייצב מולי ותגיד ישירות שהיא כל כולה מאוהבת בי.
פעם אולי היא תפסיק לברוח ממני ותודה ברגשותיה סוף כל סוף.
הנה עוד חמש שיחות שלא נענו מאימא שלי, הגברת סולטן בעבודה ובעצמה, לא מפסיקה לחפש אחריי כמו מטורפת.
תהיתי עם עצמי מתי החיפוש האובססיבי הדה יפסק והיא תניח לי לחיות את חיי בדיוק כפי שאני רוצה.
נקודת מ. הגברת סולטן
אני רוצה לדעת איפה הוא, למה הוא לא הגיע לארוחה, פשוט בושה וחרפה! דווקא עכשיו שהוא לא נמצא כאן.
אופק, הכלה שאני מתכננת שתהיה בשבילו, נמצאת כאן ואני לא יודעת אם לצחוק או לבכות.
אני לא יודעת מה יקרה בסוף! ניסיתי לנשום עמוק ככל שאני יכולה. אבל זה לא ממש ממש הצליח.
" אתם יודעים מתי האח שלכם יחזור? אני ממש הולכת לשרוף אותו בעודו בחיים, מה הוא חשב לעצמו? שהוא יכול להתחמק מהאחריות הכבדה שמונחת על כתפיו.
ראיתי שאופק כבר עזבה את השולחן וכך גם הוריה.
אוי ואבוי! כל מה שתיכננתי יורד ממש ברגעים אלו לטימיון.
תגובות (0)