הכלה מאיסטנבול 4 פרקים 1-3
תקציר העונה הקודמת: אסמה נפטרה. סורייה נהפכה להיות זמרת ואיפק למפיקה שלה. למוראט ולבאדה נולדו תאומים. פיקרט אדם ואקיף הקימו חברה משלהם ופתחו רשת בתי ספר לילדים בסיכון על שם אסמה בוראן.
כחצי שנה לאחר יום הולדתה של סורייה, אדם נתקל במישהו בלתי מוכר שעבר לגור ליד הבית בו התגורר עם גונש.
משהו בתוך ליבו אמר לו שהוא חושד שישנו חתול בשוק.
איזשהו דבר מן העבר חוזר על עצמו אותו הדבר, האם ישנו אח נוסף למשפחת בוראן? האם הוא לא האח היחיד שהתגלה , או שמא האיש שעקב אחריו הוא האח הנוסף שבמשפחת בוראן?
איזה מוזר! כמה מפתיעים יכולים להיות החיים לפעמים.
הוא ניסה להעביר את הדבר הרע ממוחו, שהוא יחשוב על משהו אחר.
האם אסמה שיקרה גם בעניין הזה? אם כן , למה היא בחרה להסתיר זאת ממשפחתה?
האם יכול להיות אח נוסף במשפחת בוראן? זה לא יכול להיות!
הרבה שאלות פתוחות הסתובבו אצלו ללא מענה.
כשהוא התקרב אליו, האיש יצא ממקום מחבואו וברח משם.
לאן הוא הלך? יכול להיות שמפני שהוא פחד ממנו , הוא ברח? מעניין למה הוא שכר את הבית דווקא לידו. אולי יש לו משהו שהוא מסתיר מפניו?
עם כל השאלות שהיו לו בתוך הראש , הוא הרגיש עצמו מעט מבולבל מכל העניין הקטן שהתגלה כמסובך וקשה ככל שחלפו הדקות.
מה שהטריד אותו, שהמחשבות לא עזבו אותו לרגע. הוא הניח לאיש ופנה לשקוע בעסקיו.
הוא שכח איפה הוא הניח את הראש שלו.
הוא התיישב בתוך המכונית וניסה להתניע את דוושת הדלק, למה האדם לא יוצא לו מהראש? מדוע מהרגע שהוא נתקל בו לראשונה , הוא מרגיש לא מרוכז בכלל?
" לפעמים יש לך ראש כרוב , אדם יקירי," הוא אמר בעצבים כשמבטו נפגש עם המראה הקדמי , " אבל לא נורא , עם הזמן אתה תלמד." הוא המשיך לדבר אל עצמו , ולא שם לב שגונש הייתה לידו.
" דיברת אליי?" אמרה גונש בכעס והביטה בו במבט מלא פליאה.
" לא גונש, דיברתי אל עצמי, כמו תמיד." אמר בקול רגוע, גונש לא הבינה בכלל מה עובר עליו.
" דיברת לעצמך?" עכשיו גונש התפוצצה מרוב זעם, " אדון אדם , אני לא מחכה כאן לנצח." היא אמרה וחייכה חיוך קריר .
" אה, תיכנסי." אדם פתח לה את הדלת כדי שתיכנס , מבטה של גונש גרם לו לשקשק מתוך פחד ואימה.
*****
איש מסתורי עשה את דרכו אל אחוזת בוראן, הוא היה שמח לראות את כל בני בוראן מושפלים וגמורים אחד אחד.
" בואו נראה , את המבצר של אסמה סולטן מקרוב!" אמר אהמט בחיוך מנצח, " בקרוב כל זה יהיה ברשותי!" הוא פרץ בצחוק מרושע.
אביטל
תקציר הפרק הקודם: אדם חושד במישהו שעובר לגור לידו עם גונש. הוא תוהה עם עצמו למה הוא בחר דווקא לגור בשכנות אליו.
אהמט , עושה תפצית על האחוזה וחולם על היום שהוא יקבל את המפתחות מהאחים בוראן.
אדם עדיין לא היה רגוע וכמעט לא התייחס לגונש.
" אדם , אתה פה?" היא שאלה אותו ונתנה בו מבט דואג, כאילו משהו אמר לה שאדם לא מתעניין בה לאחרונה.
" מה שקורה לי בזמן האחרון , לא קשור בהכרח אלייך!" אמר אדם בנימה מתגוננת.
" אה, זה לא מכוון אליי?" התעצבנה גונש .
אדם שתק כי הוא לא רצה לפתוח במהומה, גונש לא החליפה איתו אף מילה.
" כן , זה לא מכוון אלייך," הוא אמר לעצמו יותר מאשר אל גונש.
" תגיד, אתה מסתכל על עצמך איך שאתה מתנהג?"
אמרה גונש בקול מאוכזב , היא כאילו ציפתה ממנו שיתנצל.
" אין שום דבר שונה אצל ההתנהגות שלי, זה פשוט ש.."
המילים עמדו לו על קצה הלשון , מה הוא יגיד? שהוא חושד באהמט , השכן החדש?
" פשוט שאתה לא מתעניין בי, מה כל כך קשה להגיד את זה? תשלוף וזהו!" ענתה גונש בזעם.
" אני לא אומר כלום , כבר הכרת את השכן לידנו?" אמר אדם במסתוריות.
" לא , למה?" היא שאלה בתמימות , היא לא ידעה שאדם אכן חושד באהמט.
" הוא לא נראה לך חשוד?" אמר אדם ולפתע הוא ראה את השם " אהמט מתקשר" על הצג הטלפון הנייד שלו.
" מי זה מתקשר אלייך?" אמרה גונש והביטה בו במבט מוזר.
אדם התעלם מהשיחה וחיפש דרך להסתיר את הטלפון הנייד שלו מגונש.
" מי התקשר? " שאלה גונש שוב , " למה אתה לא עונה?"
היא לקחה את טלפון הנייד שלו כדי לדעת מה בדיוק הוא מסתיר , ולמה הוא כל כך מוזר כלפיה בימים האחרונים.
" מי זה אהמט?" שאלה גונש , היא רעדה מפחד שאדם אינו פועל כשורה.
אדם קפא , לא בטוח שמה שהוא יגיד יספק אותה. זאת בהחלט גונש.
" אדם , תגיד לי מי זה אהמט!" שאגה עליו.
אדם באותו הרגע לא פצה פה , הוא פחד לגלות לה שהוא עוקב אחרי אהמט כבר הרבה זמן.
אביטל
תקציר הפרק הקודם: גונש מתחילה לחשוד שאדם עובר משהו, היא מבקשת ממנו ליידע אותה האם לאחרונה היא לא מעניינת אותו, כי היא חושבת שאדם כועס עליה.
אהמט מתקשר אליו באמצע הנסיעה, והוא חושש שהוא יסתבך בצרות בגללו.
גונש דורשת מאדם לדעת מי התקשר אליו , אדם אומר שהוא עוקב אחרי אהמט , בחור שעבר לגור לידם בלי סיבה.
היום ב"הכלה מאיסטנבול": גונש לא ידעה מה עדיף לעשות לצעוק או לבכות על כך שאדם לא משתף אותה במה שעובר עליו, ועכשיו נוסף לכל הכעס שלה , אהמט הזה.
מאיפה היצור הזה פתאום מופיע? איך יכול להיות שהוא חשוב הרבה יותר ממנה?
" אדם, תעזוב את טלפון הנייד בצד , ותקשיב לי , מי זה אהמט שצילצל אלייך?"
לרגע אדם עמד להגיד לה שהוא חושד באהמט ובכך שהוא לא נראה לו טוב.
" אהמט הוא כלום בשבילי , הוא השכן שגר מולנו, איך לא יצא לך לראות אותו עדיין?" אמר אדם בכעס, שוב אותו צלצול שגרם לו להחסיר פעימה.
" נו , תענה אם זה חשוב," אמרה גונש בנימה של זעם.
" השיחה הזאת לא חשובה יותר ממך, האדם יתקשר שוב , את תראי!"
גונש הסתכלה עליו במבט מוזר , אדם המשיך בנסיעה כאילו הכול התנהל כרגיל.
אהמט נכנס לתוך אחוזת בוראן , לחפש את המכתב שאסמה סולטן כתבה לפני מותה , אולי היא פחדה שהם יגלו עליו בדרך מקרה?
הוא התהלך בין כל החדרים , את המכתב שהשאירה בתוך המגירה הסגורה בארון הישן, הוא חייב למצוא את המכתב לפני שאדם יקדים אותו ויגלה את האמת שמאחורי המכתב, אבל למה להקדים את המאוחר?
לפתע הדלת נפתחה , אהמט פחד שגילו אותו . הוא הביט אחריה בדריכות.
זה היה פארוק בוראן.
לפני שהוא הספיק להשחיל מילה , אהמט נזרק החוצה על ידו מחוץ לאחוזה , הוא יצטרך למצוא איזשהו פתרון למצוא את המכתב לפני שאדם יעלה על מי הוא באמת.
עכשיו הדבר האחרון שהוא זקוק לו , זה להסתבך בצרות.
תגובות (0)