הכוס ה-5

שנינו בדיעבד ידענו שאחרי הכוס החמישית זה לא ייגמר בטוב בנינו.
הוא היה הגבר האולטימטיבי, כזה עם שיער בלונדיני ועיניים כחולות מהפנטות, שישייה ולא ושל פחיות קולה, אבל בשבילי היה רק ריבאונד מוצלח אחרי פרידות. אחרי שיחת הפרידה הכואבת שלי מטום, נכנסתי לבר רנדומלי בתל אביב, והוא היה הברמן, צ׳ארמר אמיתי, מהר מאוד זרמנו לשיחה, הוא על האקסית ואני על שלי. הייתי בכוס החמישית שפוכה ועצובה על הבר והוא הוא הפסיק אותי, זה היה הגבול שלי 5 כוסות ג'ק דניאלס מעבר לזה ידעתי שהלילה ייגמר בחרטה . הגבול לא באמת נשמר, כבר מזמן עברתי את כוס מספר 5 ,היגון והצער שטף אותי חזק אל תוך המיטה שלו. שנינו התעוררנו בבוקר מלאי בושה ושאלות על ליל אמש, הג׳ק השפיע טוב מידי.
הבטנו האחד בשנייה כמו שני זרים מוחלטים אחרי שהיינו בסיטואציה הכי אינטימית וקרובה שאפשר ופה אחד החלטנו שאלו יהיו טיב יחסינו, עושים טוב אחד לשני בעת הצורך, בלי יותר מידי שאלות ובלי לפתח רגשות.
היינו נפגשים לעיתים קרובות בדירה שלו, לא מדברים יותר מידי, נהנים ולשנינו זה התאים בול.
הוא המשיך לכבוש בחורות על ימין ושמאל ואני עדיין הייתי שקועה בכאב שטום גרם לי להרגיש אחרי הפרידה. הסתרתי את זה טוב מידי וסוף סוף נתתי לעצמי לזרום ולאחות את הלב שהתנפץ לרסיסים. עם הזמן הפכנו משני זרים לשני חברים טובים, הוא היה משתף אותי בסיפורי האלף לילה ולילה על הבחורות שלו מהבר, פלייר אמיתי, על כמה שהוא מחפש להתקדם ומיצא את חיי הברמן התל אביבי – כן כן מפתיע ואני על חיי היומיום, הצרות והבחורים שאני דוחה על ימין ושמאל, אבל על טום בחיים לא דיברתי, לא הייתי מסוגלת, חור שחור שלא מתקרבים אליו.

לילה אפלולי זה היה והייתי כמו כמעט כל לילה בתקופה האחרונה בדרכי לצ׳ארמר מהבר ההוא, פתאום כמו רעם ביום בהיר טום תפס אותי מאחורה, שיכור לחלוטין ומסריח מלפחות חמישה בקבוקי ג'ק דניאלס ומתחיל בנאומי סליחה וכמה שהוא מצטער ומתגעגע, אני מנסה להרגיע אותו ולהשתחרר מהאחיזה הכואבת שלו בגופי, אבל הוא הוא לא מרפה וכופה את עצמו עליי, מצאתי את עצמי חסרת אונים עם הבחור שאהבתי ונתתי לו את כל כולי. אותו הבחור שפצע אותי ללא רחמים ושבר אותי לרסיסים. בוכה, צועקת ומתפללת לעזרה והוא מנסה להפשיט אותי. לפתע הצ'ארמר מהבר הופיע למולי, סוג של מלאך משמיים בטיימינג המושלם, העיף את טום ממני והתחיל להרביץ לו כאילו אין מחר, ואני שם עומדת מפוחדת, מותשת ומנסה להפריד ביניהם, צועקת לו שיעזוב אותו, טום מרים את עצמו ובורח והצ׳ארמר מרים אותי מהאדמה הקרה ומחבק אותי כמו שמעולם לא חיבקו אותי ולוקח אותי לדירה שלו.
עמדנו להיכנס לדירה ורואה מולי את הספרה 5 המספר של הדירה, שמעולם לא הבחנתי בה. שמחתי כל כך להיות במקום מוגן, הוא מושיב אותי ועדיין מחבק, עוטף אותי בשמיכה . ואני אני פורצת בבכי עז, והוא בתגובה מחכה שאספר לו על טום, הגיע הרגע שסוף סוף אני מרגישה חזקה מספיק לספר על טום, שתפסתי אותו בוגד בי עם החברה הכי טובה שלי, שניהם בגדו בי, צחקו לי בפרצוף ועל כמה שאני והלב שלי שבורים, על הלילה הזה שתקף אותי, הפשיט אותי והשאיר בי רק את האמת הערומה .
פעם ראשונה שאנחנו בדירה שלו ופשוט מדברים ועוד על טום, הוא מסתכל עליי ומחבק את החיבוק המיוחד שלו והעוטף. ובתגובה אומר לי שכמה הוא מצטער על מה שקרה ולמה מעולם לא סיפרתי לו.
שנינו היינו עיוורים ולא הבנו עד אותה נקודה שקרה בינינו משהו וזאת הייתה אהבה ללא מילים, אמיתית ומלאת דאגה. הוא הוסיף את עצמו לשמיכה שעטף אותי בה ונשק לי, ובמילים הכי פשוטות אמר לי שהוא התאהב בי מהשנייה הראשונה אז באותו הבר ואני אני הייתי עסוקה בכאב של טום שלא שמתי לב שגם אני, והכוס ה5 הייתה רק תירוץ, מספר כמו המספר שעל הדירה שלך.