הכול התחיל מהסוף – פרק 4

בס"ד

מהפרק הקודם:
"התקבלת" אמרה טל והתרחקה מעט ממני,
"למה?" שאלתי לא מבינה,
"לתפקיד הראשי במסיבה" אמרה טל בחיוך,
"מה?" שאלתי מבוהלת…………."

פרק 4:
"התקבלת" חזרה טל על עצמה בשמחה,
"אני?" שאלתי בהיסוס,
"כן" אמרה פלורין בחיוך,
"אבל איך אני השחקנית הכי גרועה בעולם?" שאלתי,
"שיר את לא שחקנית גרועה" אמרה קרן,
"אני כן" אמרתי,
"את לא" אמרה שירה,
"אני כן" אמרתי,
"את לא, את לא זוכרת את 1 באפריל?" אמרה טל,
"זאת הייתה מתיחה" אמרתי,
"ועבדת על כולנו" אמרה קרן,
"ול"ג בעומר" אמרה קרן,
"כן, זה היה גדול, איך האמנתם לי, כל כך נבהלתם" אמרתי בחיוך,
"אל תזכירי לי, כמעט התעלפתי שם" אמרה טל,
"הנקודה היא שאת יודעת לשחק, ואל תעמידי פנים שלא" אמרה אושרית, ואני גלגלתי עיניים,
ואתן?" שאלתי
"אני ופלורין במקהלה, טל, שירה וקרן תפקיד משני, ואת תפקיד ראשי" אמרה אושרית בחיוך,
"מזל טוב" אמר תום בחיוך והבנות הסתכלו עליו בתדהמה, כנראה רק עכשיו שמו לב אליו,
"נתראה" אמר תום בחיוך והלך,
"אוקיי, מי זה?" שאלה אותי טל במהירות,
"סתם מישהו שפגשתי, הוא לומד איתנו בשכבה" אמרתי ברוגע והתקדמתי,
"סתם מישהו, זה טום" אמרה קרן,
"אז….." אמרתי,
"אז! אז! זה הילד הכי חמוד בשכבה" אמרה טל,
"חשבתי שזה בלונדי" אמרתי,
"מי?" שאלה טל לא מבינה,
"אביב" אמרתי, שכחתי שרק אני קוראת לו בלונדי,
"אהה….שניהם" אמרה טל בחיוך,
"רק אחד" מלמלתי,
"מה?" שאלה אושרית,
"כלום, סתם חשבתי בקול" אמרתי במבוכה והתקדמתי במהירות, יותר מידי במהירות, כי נתקעתי במישהו, "מה קרה התאהבת בי?" שאל בלונדי בערמומיות,
"מה, על מה אתה מדבר?" שאלתי בבלבול,
"את כל הזמן נמצאת לידי, אז נראה שהתאהבת בי" אמר בחיוך,
"בטח, אני מעדיפה לבלוע רעל לפני שאתאהב בך" אמרתי,
"בצהריים יש מנות, יש לזה אותו אפקט" אמר בחיוך מאולץ,
"מצחיק" אמרתי עצבנית והתקדמתי לעבר הכיתה במהירות,
"היא כל כך מאוהבת בי" שמעתי אותו ממלמל, אהאהאה….מי הוא חושב שהוא, הוא כזה מעצבן
חשבתי, וכנראה שהייתי כל כך שקועה במחשבות עד שנתקעתי שוב במשהו,
"הו יופי מי זה עכשיו" אמרתי והרמתי את ראשי שהיה מורכן וראיתי את תום מחייך אלי,
"אממ..סליחה..אני לא כל כך מרוכזת היום" אמרתי במבוכה,
"רואים" אמר בחיוך, "אז התקבלת?" שאלתי כדי להפר את השקט המביך,
"כן, יום ראשון יש לנו בחינות סולו" אמר בשקט,
"בהצלחה" אמרתי,
"תודה" אמר במבוכה, ואני התקדמתי לעבר הכיתה שלי,
"חכי" קרא אליי ואני קפאתי במקומי והסתובבתי באיטיות,
"מה?" שאלתי,
"רוצה לבוא לאכול איתי פיצה היום בערב?" שאל תום,
"לאכול פיצה" אמרתי בהיסוס,
"אני דיי בטוח שלא שותים אותה" אמר בחיוך, ואני חייכתי חיוך מאולץ, יש לו מזל שהוא חמוד,
"בסדר" אמרתי בשקט,
"אז ניפגש בשמונה בחנויות?" שאל,
"טוב" אמרתי, רומנטיקן הוא לא,
"ניפגש בשמונה" אמר בחיוך והלך לכיתה שלו,
"ניפגש בשמונה" אמרתי בשקט, ונכנסתי לכיתה שלי,
"היי" אמרה רוני, כשהתיישבתי במקומי,
"היי" החזרתי לה,
"מזל טוב, שמעתי שהתקבלת לתפקיד הראשי" אמרה רוני בחיוך,
"כן, ולמה את התקבלת?" שאלתי,
"אני מאחורי הקלעים, אני אצייר את התפאורה" אמרה רוני בשקט,
"את באמת מציירת טוב" אמרתי בחיוך,
"תודה" אמרה בשקט והמורה נכנסה לכיתה,
"שיר, מי זאת שיר" נערה אחת כנראה מכיתה ו' שנכנסה לכיתה,
"אני" אמרתי והרמתי את ידי,
"המורה לדרמה קוראת לך" אמרה הנערה ואני קמתי והלכתי אחריה עד שהגענו למחוץ
חדר המורים שם ראיתי את בלונדי יושב על ספסל ומשחק בטלפון,
"היא אמרה שתחכו לה פה" אמרה הנערה והלכה משם ואני ישבתי במבוכה על הספסל
שעליו בלונדי ישב, לאחר כמה דקות של בהייה בקיר ראיתי את בלונדי מסתכל עליי במבט מוזר,
"את שיר?" שאל,
"כן" אמרתי בשקט, "זהבה אמרה את השם שלי באודישן" הוספתי,
"אמ..כנראה שלא שמתי לב" אמר והמשיך לשחק בטלפון שלו, רק שבדיוק המורה לדרמה
הגיע, "שלום" אמרה ובלונדי סגר את הפלאפון שלו ושם אותו בכיס באיטיות,
"שלום" אמרתי בחיוך והוא חזר אחרי באי אכפתיות,
"רציתי להביא לכם את הטקסטים שלכם קודם, ההצגה היא בעוד כמה שבועות ואין לנו זמן,
אז מחר נתחיל בחזרות" אמרה המורה לדרמה וחילקה לנו את התפקידים,
"למחר אתם לא צריכים לדעת את כל התפקיד שלכם בע"פ אבל אני מצפה ממכם לדעת את התפקידים,
ושתעבדו ביחד, אז אם אתם יכולים אני מבקשת שתיפגשו היום ותתכוננו ביחד" אמרה המורה והסתכלה על הטלפון שלה שהודיע על הודעה חדשה, "אני צריכה ללכת" אמרה והלכה במהירות,
"אז מה נעשה?" שאלתי את בלונדי,
"עם מה?" שאל בלונדי,
"עם ההצגה" אמרתי בכעס,
"בסדר, בסדר אל תהיי כזאת לחוצה" אמר בלונדי,
"אני לא לחוצה" אמרתי בכעס, ובלונדי גלגל את עיניו,,
"ניפגש היום בחנויות, נתאמן בבית שלי טוב?" אמר בפרצוף משועמם,
"בסדר" אמרתי,
"יופי תבואי בשמונה" אמר בשעמום והלך משם,
"ילד מעצבן" מלמלתי, אבל למה יש לי הרגשה ששכחתי משהו…………

המשך יבוא……