הכול התחיל במתיחה קטנה- פרק 1

"הלו?" עניתי לטלפון שלא הפסיק לצלצל.
"כחכחכחכחכח" שמעתי מהצד השני.
"מי זה?" שאלתי בפחד.
זה היה יום שישי טיפוסי,
ההורים לא היו בבית, הם הלכו לחופשה בפריז.
אני יושבת בספה ורואה סרט אימה עם פופקורן.
פתאום נשמע מהצד השני קול של תינוק בוכה.
"מי זה?" צעקתי.
"את באמת לא יודעת מי?" אמרה מהצד השני. (היה קול של בת שאומרת זאת)
"לא, אני לא יודעת!" צעקתי.
"את לא מזהה אותי, אני נעלב!" אמרה, או אמר.
יש לה קול של בת והיא אומרת 'נעלב'.
"סתום! למה אמרת 'נעלב'? יש לך קול של בת!" שמעתי קול מהצד השני של הטלפון.
ניתקתי את הטלפון ישר.

~ביום ראשון בבוקר~
התעוררתי מצלילי המוזיקה של השכנים מלמעלה,
אני לא צריכה לשים שעון מעורר, יש לי אותם.
אז קמתי, צחצחתי שיניים,התקלחתי, אכלתי, התלבשתי ו…יצאתי לבית הספר.
"אשלי! אשלי!" שמעתי קול מאחורה,
הסתובבתי וראיתי את חברתי הטובה ביותר אלי.
היא רצה והשיגה אותי, ואז נעצרה.
"מה קורה?" שאלה אותי.
"רגיל.." עניתי באדישות.
"מה עשית ביום שישי?" שאלה אותי.
"סתם..ראיתי סרט מפחיד, ו.." נזכרתי בעוד פרט "ועבו עליי בטלפון"
הסתכלתי עליה בכוונה, כי חשבתי שזאת היא שעשתה.
"מה את מסתכלת עלי?! זה לא אני!" היא הסתכלה עליי כאילו היא חפה מפשע ולא עשתה שום דבר רע בכל ימי חייה. "אני הייתי עסוקה בלהיות עם ג'ייסון, אהוב שלי!"
"טוב, אז מי יכול לעשות לי את זה?" שאלתי אותה.
היא משכה בכתפייה כלא יודעת.
ואז הגענו לבית הספר. (הוא במרחק של 5 דקות מביתי)
"היי!" באה אלינו לני, היא מנסה לגנוב לי את החברה.
זאת אומרת שהיא חברה רק של אלי, והיא סתם נחמדה אליי.
אבל אני *תמיד* שנאתי אותה.
כבר ביום הראשון שהיא באה כב ראיתי שהיא חנפנית מגעילה, וזה כל מה שהיא יודעת לעשות.
"הי" אלי חיבקה את לני. ואני העדפתי לשמור מרחק מלני ה'חנפנית'.
"איך עבר עלייך השבת?" היא הסתכלה עליי וחייכה חיוך מרושע.
"מה?" לא הבנתי למה דווקא עליי היא מסתכלת.
"אני שואלת איך עבר עלייך השבת? במיוחד השישי..!" עדיין חייכה חיוך מרושע.
"רגע אחד…זאת את! את עשית עליי מתיחה!" צעקתי עליה.
"טוב, אני חייבת להודות שזה לא אני, זה חברים של אח שלי" אמרה.
"מי זה אח שלך? אני הולכת לפוצץ אותו." הכנתי כבר את האגרופים.
"אני זה אח שלך" פתאום החתיך של שכבת י'ב בא אליי.
"אתה?" התכווצתי.
החתיך וההכי מקובל של שכבת י'ב מדבר איתי הרגע או שאני מדמיינת?!
"כן, זה אני" הוא חייך חיוך ממיס…
"טוב, אז כנראה שאני אצטרך לתת לך אגרוף.." אזרתי אומץ "אין לך מה לעשות אז אתה עובד על נערות מסכנות?!"
"ואו, ואו, תרגיעי, עשיתי את זה רק לך, וזה לא אני עשיתי, זה חבר שלי" הוא הסתכל על אחד שדיבר עם מישהו באותו זמן.
"ותן לי לנחש, אתה הערת לו ואמרת 'סתום,למה אמרת נעלב?!' ,אה?"
"כן, זה אני" הודה.
"ג"יי!" פתאום באה ההכי חתיכה משכבת י'ב וחיבקה את הכתף שלו מאחורה.
"הי, אנני" הוא נישק אותה.
"אוקי..כדאי שאנחנו נלך" משכתי את אלי בזמן שהיא מסכלת עליהם ונמסה.
"לא! חכי" הוא עצר בעדי.
"מה?" שאלתי.
"לא משנה כבר" הוא התחרט.
"ביוש" אמרתי בציניות והלכתי בזמן שאני סוחבת את אלי הנמסה.

~בסיום הלימודים_
"אלי, את באה?" שאלתי אותה בזמן שהרימה את הכיסא שלה על השולחן.
"אמ..אני הולכת עם נילי, רוצה לבוא איתנו?" אמרה כשפניה משדרים 'מצטערת'.
"אני אוותר על העונג.." אמרתי בציניות ויצאתי מהכיתה.
"הי, גברת ממהרת" קרא לי מישהו מאחורה.
הסתובבתי וראיתי את ג'יי.
"קוראים לי אשלי" תיקנתי אותו.
"נעים מאוד, אני ג'יי" הוא לחץ את ידי וחייך.
"מצחיקול" חייכתי "אני יודעת את זה! איך לא דע? הרי אתה הכי מקובל בבית הספר! כולם מכירים אותך"
"נכון" הוא הנהן לאות הסכמה.
"לא אוהבת מקובלים שחצנים" הפניתי לו את גבי והלכתי.
"חכי! גברת ממהרת" הוא החזיק בידי כך שלא אוכל להשתחרר ממנו.
"אתה מוכן בבקשה לעזוב?" הסתכלתי על היד שלו.
"בתנאי שלא תלכי, עוד לא סיימתי לדבר איתך." הוא סימן לי שנשב בספסל מחוץ לבית הספר.
"אתה מאיים עליי?"
"אממ..כן!" צחקנו.
בסוף התיישבנו שנינו על הספסל.
"אז….מה רצית?" שאלתי אחרי שהתיישבנו.
"סתם, לדבר" אמר.
"יואו, אני פשוט לא מאמינה שאני *זוכה* לדבר עם האחד והיחיד: ג'יי אמברסון!" אמרתי בציניות.
"מצחיק"
"אז דבר כבר על משהו" הפסקתי עם הציניות.
"אין לי על מה לדבר" הוא הודה.
"יופי, אז אני יכולה ללכת עכשיו" קמתי אך הוא לא נתן לי (שוב).
"חכי, לאן את ממהרת?" הוא התנהג כאילו יש לו את כל הזמן בעולם.
"אתה יודע, יש לי חיים חוץ ממך"
"טוב" הוא 'סיכם'.
פתאום השתררה שתיקה ארוכה.
אף אחד לא ידע על מה לדבר.
אני רציתי לעוף משם ואילו הוא…רצה שאני אשאר.
"טוב, מאחר שאין על מה לדבר, אני אלך" לא התייאשתי.
הוא לא הוסיף דיבור, רק אחז בידי חזק.
הסתובבתי אליו עשיתי לו מבט של 'מה יש?'
הוא התקרב אליי ואני התקרבתי אליו ו…
ובכן, הוא נישק אותי.
"מה?..מה?.." לא ידעתי מה לומר.
"אל תגידי כלום" הוא ניסה לנשק אותי שוב.
"לא" אדפתי אותו "יש לך חברה, אנני"
"אני לא אוהב אותה.." הוא התוודא.
"כ..כדאי שאלך.." מלמלתי וברחתי מהמקום הישר אל הבית.

-ההמשך יבוא-