הכול התחיל בחנות ממתקים… פרק שני מוקדש לספירוש :)
מהפרק הקודם:
~מנקודת המבט של מריה~
"אני אוהבת אותך, אלן… ורק לפי מה שכתבת לי בשיחות שלנו במחשב אני מבינה שגם אתה אוהב אותי…" אמרתי לו, הוא חייך אליי חיוך מאשר ונשק לראשי.
-פרק 2!!!-
~מנקודת המבט של אלן~
"אני אוהב אותך…. מריה." אמרתי לה, רק עצם העובדה שאני מכיר אותה, את האישה הנפלאה הזו גרמה לי לאושר עצום מאין כמותו. "גם אני אוהבת אותך. אבל… בקושי סיפרתי לך על עצמי, אתה בטח רוצה לדעת מי אני ו…" היא התחילה לפטפט, איך אני אוהב לשמוע את הקול המקסים שלה כשהיא מדברת. "בואי נלך לחנות ממתקים." קטעתי אותה ובפנים חשבתי לעצמי, היא בטח תציע לי ללכת מקום העבודה שלה, נהנה, נצחק, ובסופו של דבר היא תגיע לבית שלי ותישאר לישון שם. אולי לא גיליתי לה את המקצוע האמתי שלי ואת העובדה שאני עובד בתור חוקר של הלב והאהבה, התחושה הממכרת הזאת שנקלעתי אליה, אבל זה הולך להשפיע עלינו בהמשך… "טוב… אפשר… אמממ… ללכת לעבודה שלי. אני שולטת בדוכן ונוכל לקבל כמה ממתקים שרק נרצה." היא הציעה, 'אני גאון. אלן, אתה פשוט גאון.' חשבתי לעצמי, חייכתי אליה וקמנו מהספסל מחובקים ומחייכים אחד לשני חיוכים מאופקים.
-בחנות, חצי שעה הליכה אחרי זה-
נכנסנו לחנות, היא פתחה את הדלת במפתח שלה והזמינה אותי להתיישב ליד אחד השולחנות. פתאום שנינו שמענו קול צפצוף, הוא היה מהטלפון הנייד שלה והיא פתחה אותו.
~מנקודת המבט של מריה~
הסתכלתי בטלפון, קיבלתי הודעה מהארי, הוא כתב לי "תסתכלי החוצה. אני שם", מיד הרמתי את ראשי אל החלון וראיתי אותו, מאחוריו הופיעו גם טומי, אלה, דייזי, בראד והכלב שלו, הכלב החדש שקנה לפני יומיים. "חבר'ה! בואו לפה, הדלת פתוחה!" קראתי להם וכולם נכנסו, דייזי ואלה מיד רצו לחבק אותי וטומי, הארי ובראד נישקו אותי על הלחי ולחצו ידיים עם אלן, שעדיין לא הזדהה בפניהם.
אלה: וואי איזה חתיך תפסת לך אה? יפה שלי"
דייזי: איזה מהמם הוא הלוואי עליי אבל יש לך מזל גם כן את עם כל הדייטים הווירטואליים האלה… למה עלייך ולא עליי?!"
טומי, הארי ובראד ביחד: נו, אתם באות?"
אני: לאן באות? לאן הולכים?"
שאלתי אותך וראיתי את אלן יושב בשולחן, בטח מרגיש שהו לא קשור לכלום, הרי הוא לא מכיר את החבורה שלי אז רציתי להכיר לו אותם….
אני: אלן תכיר זה אלה, דייזי, טומי, בראד, הארי והכלב של בראד…."
אמרתי וחיכיתי שבראד ישלים אותי.
בראד: איילין. זו בת. ואם לא בא לך על זה, שיהיה לך בכיף!"
הוא אמר מעוצבן
אני: מה הקטע? בטח שבא לי על המתוקה הזאתי איזה בובה!"
ליטפתי את גבה וקראתי לאלה ודייזי שיבואו גם.
דייזי: איזה מותקית!! יפה היא הולכת ללוות אותנו היום?"
הארי: כן אנחנו כבר הולכים" אמר ונשק למצחי את באה יפה שלי?" הוא שאל ועיוותי את פרצופי
אני: אבל אני עדיין לא מבינה לאן הולכים, תגידו לי" אמרתי ונישקתי אותו בחזרה.
טומי: למסיבה של אח הגדול של הארי, כבר הספקת לשכוח? הוא הזמין אותך בתור אורחת כבוד בגלל שהוא מרוח עלייך כמה שהוא יכול ואת לא תבואי? פשוט בושה!" הוא אמר ותקע לי מרפק בצלעות.
אני: אוי נו באמת גם כן הוא מה יש לו זה ממני אבל אלן גם יכול לבוא אין בעיה עם זה נכון?" אמרתי\שאלתי וחייכתי את טומי והארי חיוך מתחנן
אלה: נו מכפת לכם הוא סתם בחור נחמד תצרפו אותו יכול להיות הוא כיפי ויהיה שמח איתו מה הבעיה שלכם נו בשביל מריה" אלה ניסתה לשכנע אותם והארי הסכים בסוף
הארי: אבל רק אם הוא בא איתך ולא זז ממך כי הוא קשור אליך ואת אלינו ואם הוא עושה פדיחות של חנונים אז זה בא עליי ועל בראד וטומי אז תנמיך פרופיל חבר!" הוא הזהיר את אלן וחייך אליי חיוך גנוב, כאילו לשנייה אחת וחזר להיות רציני.
בראד: בגן הציבורי ב9 מריה. את יודעת את שאר הפרטים ותתלבשי יפה" בראד אמר לי
טומי: ותתכונני עם משפטים מסוימים כדי שתוכלי לברוח מבראיין אם הוא נמרח עלייך" טומי אמר בצחוק שנייה לפני שהדלת נסגרה.
"איזה דפוקים…" אמרתי לאלן והתיישבתי לידו.
אני: יש לך בגדים למסיבה נכון? כי… לא ממש בא לי פדיחות בכל זאת כל החברים שלנו יהיו שם ואני לא רוצה בושות, זאת מסיבה שבראיין מארגן ובדרך כלל יש לו מסיבות אדירות, אז אנלא רוצה להיות מושפלת שם… מובן לך?
שאלתי, הרגשתי שאני קצת תוקפנית מידי אליו אבל זרמתי אם זה כי זאת אני, ואני לא רוצה להיות מושפלת ליד מייקל, אח של הארי וכל החבורה. הוא נמרח עליי ואני לא סובלת את זה, אבל אני צריכה להיות נחמדה אליו ולא לנפנף אותו רשמית כדי להמשיך להיות מוזמנת למסיבות הפיצוציות שלו, אפילו שכבר אין לי כוח אליו….
אני: טוב אלן אני צריכה לסגור ניפגש בגן הציבורי ברבע לתשע ותתלבש יפה לא כמו לאירוע או משהו אלא לבוש למסיבה טוב?" אמרתי לו והתכוננתי לסגור את החנות הוא סלסל את הבלורית החומה שלו ויצא מהדלת הלכנו כל הדרך הביתה בלי להגיד מילה אחד לשני ורק כשעמדתי להיכנס לבניין הוא אמר לי "שלום מריה. אני אפגוש אותך אחרכך." ופנה לרחוב שלו….
חשבתי שהיום הזה הולך להיות ממש טוב, אבל כנראה שהוא נהרס ברגע שהארי וכולם הופיעו מחוץ ל"סוכרייה" ונכנסו לשם.
הארי הוא טיפוס נחמד, אבל אנלא סובלת שהוא נדבק אליי ככה ומרחיק ממני כל אחד אחר. אפילו אם אני יודעת למה זה.
אפילו אם אני יודעת שהוא אוהב אותי.
רדו ל'רציתי להוסיף'…
תגובות (10)
תמשיכייייייייייייייייי איזה פרק יפה תמשיכייייייייי
אני במתח
אוהבת שרית
תמשיכויייייי
תודה שרית אבל אני מחכה לתגובה מספיר כשהיא תראה את זה אז אני ממשיכה לפרק השלישי אבל תודה ממש על התגובה המעודדת
שמחה שאהבת
מהמם!
בבקשה=)
סורי שלא הגבתי לפני פשוט נגמרת הסוללה…
תמשיכי
יש לי הערה קטנה…
באמצע הסיפור התחלת לכתוב הארי: בלה בלה בלה
תשתדלי לכתוב ״בלה בלה בלה ״ הארי אמר עצוב( נגיד)
ושכתבת ברציתי להוסיף את מה שקרה בפרק אז כתבת דברים שעדין לא ידענו עליהם
נגיד כתבת שדייזי זאת עם הבטן מהפארק כדי שתצותת
היית עושה את זה בתור פרק היית עושה נגיד נקודת מבט של הארי או של מישהו אחר וכותבת שלחו את דייזי שתצותת למריה בגלל הקנאה של הארי או משהו כזה שיותר יבינו מה קרה
באמת זה לא במטרה של להעליב
ותמשיכייי!!!
אה… כן, גם מה שנופי אמרה..
נופי תודה העל ההערה אני אתייחס לזה ותודה ששמת לב, הרציתי להוסיף היה כדי לגלות לכם מה קרה, על דברים שלא ידעתם וזה היה בכוונה כדי שאני לא אצטרך לכתוב על זה פרק שלם, ספיר זה בסדר גם אם לא הגבת לפני והגבת עכשיו ואני ממשיכה לפרק הבא…
תודה לכל המגיבות, זה נותן לי ביטחון להמשיך.
היי היומניסטית, אני בסדר תודה,
אבל בפרק היה עוד יותר בסדר!!!!!!!!!!!!!!
מהלף! תמשששששששששששששיייייייכייייייייייייייייי!