הכול בגלל כדור של טניס-פרק 6

עידו הביט על ניב ממושכות וחייך אליה בחמימות, הוא שמח על כך שהיא נתנה לו סוף סוף הזדמנות אחרי שלוש שנים שהם לא היו ביחד כי הם הגיעו להחלטה משותפת שהם לא היו מתאימים זה לזו בכלל.
עכשיו הוא הבין שהוא מאוד רצה שהיא תהיה החברה שלו שוב.
" את עדיין מתאמנת? אם אני מפריע לך, אני יכול ללכת ולחזור יותר מאוחר. " אמר עידו בחיוך נבוך ופנה ללכת כדי לחזור לעיסוקיו.
" לא , אתה לא מפריע בכלל. אני עכשיו נחה. אז אתה מוזמן להישאר כאן כמה שתרצה. אני צריכה שתתן לי עצה בבקשה." קראה ניב ברצינות והתבוננה בו ממושכות.
" איזו עצה את כבר צריכה שאתן? על החיים? אם כך, אני לא בדיוק האדם לייעץ למישהו בנוגע לאיזה נושא כלשהו." אמר עידו בתסכול.
" תקשיב טוב, אני מאוד מתלבטת, בקשר לטורניר הקרוב שיערך בגרמניה ,אני לא בטוחה שאני מוכנה לזה מבחינה נפשית." אמרה לו את מה שהיא הרגישה.
" אין לך מה להתבלט בכלל, את עושה בסך הכול עבודה מאוד יפה עם זה שאת השחקנית הכי מצטיינת בנבחרת הנשים, אני מאוד גאה בך!" קרא עידו בעליצות והדביק נשיקה קטנה על שפתיה.
" תודה,בסוף אני אסמיק מרוב בושה. אני יכולה להגיד לך משהו?" אמרה ניב בטון ילדותי.
" נו , תגידי. " קרא עידו בחיוך ביישני.
" מאוד התגעגעתי אלייך, אל שנינו ביחד. סליחה שלפעמים הייתי טיפה קשוחה איתך . איך לא ראיתי שמעולם לא הפסקתי לאהוב אותך?" אמרה ניב במבוכה וצחקה לעצמה.
" תגידי את זה עוד פעם בקול, כי אני לא בטוח ששמעתי טוב!" קרא עידו.
" אני אוהבת אותך," הוסיפה ניב בביטחון והדביקה לו נשיקה על השפתיים.
עידו לא ידע את נפשו מרוב אושר עילאי.
איילת עדיין לא נכנסה למיטה בגלל שהיא לא הפסיקה לחשוב על כך שבעוד כמה חודשים לא יהיה כבר בית, לה ולרוי. היא ציפתה לאיזה פיצוי הוגן מהאחים שלו.
לפחות שהיו מודיעים להם שברצונם לקחת להם את הדירה.
" איילת, כבר עוד מעט חצות. את צריכה ללכת לישון ." נשמע קולו של רוי היישר מחדר השינה הזוגי של שניהם.
" אני לא עייפה. אני אשאר כאן ערה רוב הלילה. אם אין פתרון אני מפה לא זזה לשום מקום." קראה איילת בחצי לחש כי היא ממש לא רצתה להפריע לו .