הכול בגלל כדור של טניס.. פרק 1

זאת לא הייתה הפעם הראשונה שאביטל התיישבה על הספסל הזה , עכשיו שהיא הוכתרה כמנצחת, היא לא יכלה לשמוח יותר מזה.
היא הייתה בעלת שיער חום קצר , היו לה עיניים כחולות שתמיד היו עצובות. לא משנה מה היה הגורם העיקרי לכך שהיא הייתה עצובה כל הזמן.
היא ניסתה לחייך בכל זאת , לשדר לכולם את זה שהיא הייתה שמחה שהיא סוף סוף ניצחה.
אבל האמת , לא אכפת לה מכל התחרות הזאת. אכן , היא הייתה שחקנית טניס שעשתה את צעדיה הראשונים בעולם הספורט , ניב הייתה החברה הכי טובה שלה וגם השחקנית הכי מקצועית שיש בעולם הטניס , ניב הייתה גבוהה , יפה וחכמה. היא הייתה בעלת עיניים בהירות , פה קטן ואף סולד , גבות עבות ובהירות.
היא ניהלה רומן עם עידו, שהיה בן זוגה בחמש השנים האחרונות אבל האמת שהם נפרדו. ניב נהייתה אחרת מאז שהיא נפרדה מעידו כאילו ששום דבר לא שימח אותה במיוחד.
היא ניסתה בכל כוחה לצאת עם בחורים אחרים ולקחה כמה ימים של חופש בשביל שהיא לא תראה אותו יותר.
היא שאלה את עצמה האם היא תוכל להתגבר עליו יום אחד, אולי האהבה שהיא עדיין הרגישה בתוך תוכה תיעלם לחלוטין.
אך ללא הצלחה. היא לא באמת הצליח לשכוח אותו כמו שהיא רצתה לחשוב.
עידו היה מוכר מיומן בדוכנים שנתן לעוברים ולשבים לשתות ממיץ התפוזים הסחוט שהכין בעצמו עוד כשהיה בבית. הוא עבד בעיקר בשביל הקהל הרחב , מי שהכיר אותו ידע שפעם הוא יצא עם ניב, מי שהייתה בת זוגתו בחמש השנים האחרונות.
עידו התגעגע לימים שהוא היה בזוגיות לצד ניב , שלא הבין למה היחס שלה כלפיו השתנה.
הוא החליט לגשת לשאול האם יש עדיין יש לה רגשות אליו.
" שלום לשחקנית הכי אלופה בכל הזמנים , מה שלומך?" ניסה עידו להיות נחמד.
" תראה , אני לא יכולה לדבר איתך עכשיו , אני מתאמנת לקראת הטורניר שאני אמורה לטוס אליו בחודש הבא..
תגיד מהר את מה שרצית.." קראה ניב בלחץ.
עידו הביט בו ולא ידע איך הוא יגיד לה את מה שהוא הרגיש.
" אני רוצה לשאול אותך האם יש לך רגשות אליי? ניב , למה נפרדת ממני? מה קרה לנו? למה לא היינו חכמים יותר בשביל לא להיכנע לצעד הפזיזי שעשינו?" שאל עידו והביט בה בדריכות.
" אני לא יודעת למה , אולי כדאי שתשאל את עצמך.." אמרה ניב ורמזה לו שהיא צריכה להתאמן לתחרות.
עידו פנה ללכת לדרכו כיוון שניב לא ענתה לשאלתו והוא העדיף לתת לה להתעסק בתחום שהיא הייתה הכי טובה בו : להיות שחקנית טניס .
אביטל חיכתה למיכאל ששלח לה הודעת טקסט מהירה שהוא בדרך לאסוף אותה.
היא חיכתה וחיכתה , שוב האמינה למה שהוא אמר לה בקשר לארוחת הערב אצל אימו.
אבל ככל שחלפו השעות , והיא עדיין קיוותה שהוא יופיע.
לאחר כמה שעות של המתנה , הוא לא בא לקחת אותה כי אולי שכח ונרדם לכמה שעות.
אביטל החליטה להתקדם לבדה לבית שלה , בעודה צועדת לעבר מגרש החנייה.
היא שמעה מאחוריו קול צפירה של מכונית כחולה.
" אה , איזה מזל שבאת!" קראה אביטל באנחת רווחה. היא נכנסה לתוך המכונית והדביקה נשיקה על שפתיו.