הכוכב התאהב בי פרק 7

"היי, מאט…." לחשתי באוזנו וניערתי אותו קלות כדי להעיר אותו. "מאט….." קראתי שוב אחרי שלא הגיב בפעם הקודמת. נישקתי אותו בלחי וקראתי בשמו בתקווה שזה יעיר אותו. "מאט!" צעקתי. לבסוף הוא התעורר. "למה לצעוק?" הוא שאל אותי.
"תשאל את עצמך, ישנוני…" עניתי לו בעודי קמה לשטוף את פני.
"מה השעה?" שאל אותי.
"12:30" שיקרתי לו. השעה הייתה רק 10:00.
"אוי לא! הראיון מתחיל ב1:00" אמר מבוהל.
"אז כדאי שתתחיל להתארגן." אמרתי. הבטתי בו מתרוצץ ברחבי החדר ומתארגן במהירות. כשסיים השעה הייתה 10:37.
"כמה זמן לקח לי?" שאל אותי
"37 דקות" עניתי.
"אוי לא……!" הוא אמר
"תרגע, באמת לקח לך 37 דקות, אבל עכשיו רק 10:37." גיחכתי.
"את יודעת, זה לא בסדר שאת רוצה אותי רק לעצמך…" צחק והתיישב לידי.
"תגיד, מה אתה חושב שיעשו לקלוטר?" שאלתי
"לא יודע…. אבל הוא לא יצא מזה בקלות" אמר לי מאט.
"אתה יודע, אני נזכרת עכשיו בפעם הראשונה שפגשתי אותך….." אמרתי ודמעות החלו לזלוג מעיני.
"ו….?" ציפה להמשך.
"ואני זוכרת איך שכל הבנות בבית הספר התרגשו לקראת בואך, וגם אני די התרגשתי, אבל לא היתי מהמעריצות המטורפות האלה…" אמרתי
"ועכשיו את הרבה יותר מזה!" רכן לעברי מאט, אבל בדיוק שמענו את הדלת נפתחת. זה היה ג'ייק.
"אני מצטער, לא התכוונתי להפריע…." אמר בהתנצלות.
"זה בסדר." אמר מאט ואני הסכמתי איתו.
"אני חושב שכדאי שתראו את זה…." אמר והדליק את הטלוויזיה. "זה אמנם עוד לא התחיל, אבל התקשרו אלי קודם וסיפרו לי מה עומד לקרות בתכנית…." אמר ג'ייק. בדיוק הסתיימו הפרסומות והתחילה התכנית 'חדשות מאחורי הקלעים'. התנגנה לה מנגינת הפתיחה של התכנית ואז התחילה התכנית. הופיעה אישה עם שיער שטני ועיניים ירוקות.
"שלום לכל הצופים והצופות! אני שירה, מנחת התכנית!" אמרה האישה. "והיום, המקרה של 'תופעת הקסם', אמיתי או לא?" בצד הייתה תמונה שלי.
"תופעת הקסם?" חזרתי אחריה בלעג
"לאחרונה היו שמועות כי קרול, הלא היא חברתו של הזמר המפורסם- מאט ריין, היא בעלת יכולת שליטה בארבעת האלמנטים." היא החזיקה את הספר והסבירה על הכל. כל מה שאנחנו כבר ידענו, אבל לבסוף אמרה: "קלוטר, התחקירן המפורסם, הוא זה שחשף את תצלומי הוידאו על כוחותיה של קרול, אבל אלו רק שמועות, הקלטות הושמדו והשוטרים טוענים כי בקלטות לא היה דבר אחד לא נורמלי, אך בנו של קלוטר, ג'ייק, התוודה על כך שאביו הוא לא יותר מרמאי שקרן שמאיים על כוכבים כדי להוציא מהם מידע. הלחץ שבר את קלוטר והצוות שלו והם החליטו להתאבד. השוטרים מצאו אותם תלויים בחדר תא המעצר בו ישבו." שירה, המנחה, המשיכה לדבר אבל לא הקשבנו.
"אני מצטערת לשמוע על אבא שלך…." אמרתי
"גם אני" אמר מאט. בדיוק גם זאק והילרי נכנסו לחדר ואמרו שגם הם מצטערים.
"למעשה, אני לא….. אני אף פעם לא אהבתי אותו. הוא כפה עלי דברים, דברים שלא רציתי לעשות. והוא בכלל לא האבא האמיתי שלי." אמר ג'ייק. כולנו הופתענו. פתאום שמענו עוד משפט מהטלוויזיה: "היום, בדיוק עוד שעה, בשעה 1:00 יגיע לכאן מאט, עד אז- חדשות." אמרה שירה.
"אני רוצה לבוא איתך." אמרתי למאט
"בסדר, אז תתארגני." אמר לי מאט והתחלתי להתארגן. כולם התחילו לצאת מהחדר (חוץ ממאט, שכרגע, זה גם היה החדר שלו).
"רגע, הילרי, מה ללבוש?" עצרתי את הילרי לפני שהספיקה לצאת.
"מה שבא לך…" אמרה וקרצה אלי. התלבשתי ואני ומאט יצאנו לכיוון הלימוזינה. כשהגענו מספר אנשים קיבלו אותנו בסבר פנים יפה. אחר כך ישבנו מאחורי הקלעים ודיברנו. שירה באה והתיישבה לידינו. "היי" אמרה שירה.
"היי" אני ומאט אמרנו, אבל זה כל מה שהספקנו לומר כי מיד אחרי זה הרמקול הודיע כי עולים לשידור בעוד 5 שניות. שירה נכנסה לאולפן פטפטה קצת ואז קראה למאט לבוא. מאט נכנס לאולפן, אמר 'שלום' ושירה התחילה לתחקר את מאט. היא שאלה אותו על השיר הבא, הוא שר לה את השיר שכתב עליי והתרגשתי כסיים שירה אמרה שאני בטח שמחה מאוד. אבל התחילו הבעיות: "ואם כבר אנחנו מדברים על קרול, אז אתה בוודאי יודע על השמועות המתרוצצות על הכוח שלה….. האם הן נכונות?" שאלה שירה.
"בעצם, שירה, אולי תשאלי אותה ולא אותי? היא נמצאת כאן, היא באה איתי." אמר מאט ושירה קידמה את הרעיון שלו. נכנסתי לאולפן, היה בו ריח של חפצים חדשים, אבל לא הערתי על זה. שירה שאלה אותי אם השמועות נכונות ועניתי לה שהן לא ושאלה רק שמועות. שירה נראתה מאוכבת במקצת אבל המשיכה לשאול אותנו שאלות. כשחזרנו למלון גילינו מספר שוטרים מצפים לבואנו.
"טוב שהגעתם" אמר אחד מהם. "אנחנו צריכים לדבר איתכם." הוסיף.
"אנחנו מקשיבים" אמר מאט בעוד שזרועו מונחת מעל כתפיי והוא מוביל אותי איתו לספה, לשבת.
"תקשיבו, אסור לכם לחשוף את הכוחות של קרול, זה עלול לסכן אותה." אמר אחד השוטרים והוסיפו שהם ישמרו על סודי ושגם מאט צריך להיזהר כי ינסו להגיע אלי דרכו. הם גם הסבירו לנו שאם ידלוף מידע אמיתי על הכוחות שלי, מדענים או רופאים עלולים להשתמש בזה בתור הוכחה לכך שזוהי שמועה אמיתי והם עלולים להפוך אותי לניסוי מדעי. לבסוף כולם התחילו לקום וללכת לכיוון החדרים, השוטרים גם כן נשארו במלון. כולם קמו חוץ ממני ומשוטר אחד שנשאר גם הוא לשבת.
"את באה, חמודה שלי?" שאל אותי מאט וקצת הסמקתי עקב הכינוי 'חמודה שלי'.
"אני אבוא עוד מעט, תעלה, ואל תגמור לי את המים החמים!" אמרתי לו. אחרי שהלך שאלתי את השוטר: "נכון שמאט היה יותר בטוח אם לא הייתי בסביבתו?"
"כן, אבל הוא גם היה יותר עצוב, בהרבה. אני חושב שהוא מעדיף להסתכן ולחיות איתך." אמר לי השוטר.
"גם לי יהיה קשה מאוד בלעדיו, אבל אם הדברים יתחילו להסתבך, אני לא אוכל יותר לראות את מאט שלי סובל בגללי. אולי ההחלטה הכי נכונה באותו הרגע תהיה לעזוב." אמרתי ודמעות החלו לחנוק את גרוני.
"אני לא יודע…. אני מצטער…." אמר השוטר. קמתי לכיוון המדרגות, לא רציתי לעלות במעלית, פני קבורות בתוך ידי. התחלתי לעלות במדרגות, אבל אז הרגשתי שמישהו אוחז במותני ולא נותן לי לעלות. הבטתי כלפיו בפנים אדומות מבכי, זה היה מאט, גם הוא בוכה. אחרי שהורדתי את ידי לשני צידי גופי, לקח אותן מאט ואחז בהם. "תבטיחי לי שלעולם, אבל לעולם לא תעזבי! אני לא אוכל לחיות בלעדייך! לא אכפת לי עד כמה זה יסכן אותי, אני אעבור את זה! אבל את לא מתכוונת לעזוב! תבטיחי לי!" דרש מאט.