הכוכב התאהב בי פרק 3

"אהובה שלי?!?!?!" שמעתי את ויולט המופתעת מחקה את מאט. כולם היו המומים. "הם תמיד התייחסו אלייך ככה?" שאל אותי מאט בזמן שהלכנו למשרד המנהלת.
"כן" עניתי בעצב ועוד דמעות מלוחות מצאו את דרכן אל לחיי.
"וואו… אז למה נשארת כאן?" שאל אותי מאט.
"דודה שלי….." אמרתי.
"אהה…. נכון…." אמר מאט והשפיל את מבטו. הגענו למשרד המנהלת. סיפרנו לה את הכל. היא דאגה לעונש גדול לויולט ועונש קצת פחות נורא לשאר תלמידי הכיתה. הנוגע לביטול המופע….. היא הצליחה לשכנע את מאט לא לבטל את המופע, אבל הוא לא הרשה לתלמידי הכיתה שלי להשתתף.

"קדימה!!! לקום!!!!" אני והילרי צעקנו בעודנו מכות את הבנים עם כריות כדי שיקומו. "לא! לעולם לא!" צחקו הבנים, שכבר היו ערים, אבל העמידו פנים שהם לא. עד מהרה התחיל הקרב בין ה'עצלנים' (אני והילרי המצאנו לקבוצה שלהם את השם) לבינינו- ה'יומיים" (כן, שם עלוב, אפשר לראות שהבנים המציאו לנו את השם…). כל אחת מהקבוצות ניסתה לצרף את הקבוצה האויבת לקבוצה שלהם. מתישהו באמצע הקרב ( אני הייתי 'נגד' מאט, והילרי 'נגד' זאק) מאט פשוט אחז בחולצתי ומשך אותי אליו, מיד אחרי שנמשכתי אליו הוא נישק אותי, קראתי בקול רם "הובסתי!" ונישקתי אותו שוב. "לא!!!" צעקה הילרי והוסיפה: "נראה שזה אחת נגד שלושה!" אחרי מספר דקות זאק השתמש בטריק של מאט וגם הילרי הובסה. טריק טוב. "היום המופע….." אמרתי, מאוכזבת. מאט הצמיד אותי אליו וניסה לשכנע אותי להצטרף בכל זאת. סירבתי. כולם ניסו לשכנע אותי. סירבתי. "מה נעשה עכשיו?" שאלתי
"בואו נראה טלוויזיה…" הציע זאק והדליק את הטלוויזיה. הייתה כתבה עלי ועל מאט, ועל מה שקרה בבית הספר… צפינו.
"הזוג הכי מפורסם בעולם!" צעקה הילרי
"תרגעי…." אמרתי בעודי צוחקת
" זה מה שהקריינית אמרה….." אמרה הילרי להגנתה. השידור הסתיים והיה לנו משעמם. בבית הספר הזמן עובר כל כך מהר ואחרי שכולנו יצאנו משם הזמן עבר ממש לאט.
"משעמם לי" אמרתי
"גם לי" אמר זאק
"גם לי" אמר מאט
"יש לי רעיון" אמרה הילרי וכולנו הבטנו בה בציפייה "שכחתי" היא אמרה לבסוף.
"בואו נלך לקניון" הצעתי
"כן!" התלהבה הילרי
"ומה נעשה שם?" שאל זאק
"קניות" עניתי
"שופינג" הילרי חיזקה את דברי
"ומה נקנה?" שאל מאט. אני והילרי הבטנו זו בזו בערמומיות.
"אתם תראו…" עניתי. נסענו בלימוזינה לקניון. לא היו מעריצים, כולם היו בבית הספר.
"בואו" קראנו אני והילרי
"לאן?" שאל זאק
"זה סוד, עכשיו- תעצמו עיניים ותנו לנו להוביל אתכם" אמרה הילרי. הבנים עשו כדברינו. גררנו אותם לחנות שיש בה כל דבר שאישה מחפשת, בגדים, קוסמטיקה, הכל!
"אוי לא…. אני לא מאמין שנפלנו במלכודת הזאת….." אמר זאק והבנים נראו מאוכזבים, אני והילרי נתנו לבנים נשיקה ואז מאט אמר "אם כי את המלכודת הזאת אני אוהב" וקרץ. אחרי שאני והילרי יצאנו עם מיליון שקיות ביד הציע זאק ללכת לבריכה. כולנו הסכמנו, זה נשמע כמו רעיון טוב. אני והילרי העמסנו את כל השקיות בלימוזינה ונסענו למלון להחליף לבגדי ים. השעה הייתה 1:00 והמופע מתחיל רק ב 21:30 כך שיש לנו זמן. עשינו מלחמת מים, אני ומאט נגד זאק והילרי. אחרי שיצאנו מהבריכה האצבעות שלנו נראו כמו צימוקים. השעה הייתה כבר 4:00 וכל אחד היה בחדר שלו. הילרי שרה, זאק ניגן, מאט שיחק במחשב שלו, ואני ניסיתי להירדם. כשסוף סוף נרדמתי חלמתי על מפלצת שרדפה אחרי ואחרי מאט, ופאום, גל מים ענקי הופיע. אחר כך כל האדמה רעדה, כולם נפלו, אבל אני ומאט היינו זריזים יותר מהמפלצת הרשעה כך שפתחנו פער גדול יחסית בינינו לבין המפלצת. אחר כך גל רוח חזק הגיע ולי ולמאט לא קרה כלום. רק על המפלצת זה השפיע. ולסיום, כאילו משום מקום 'נפלו' מהשמיים להבות וצרבו את גב המפלצת. פתאום לא הצלחתי לנשום, השתעלתי חזק, אבל כל מה שנשמתי היה עשן. השתעלתי והתעוררתי, העשן היה אמיתי!!! היתה שריפה במלון! כולם התפנו לבחוץ, אחרי שכיבו את השריפה כולם חזרו לחדרים. מאט ואני הלכנו לחדר שלי וזאק והילרי- לחדר של זאק. נשכבתי על המיטה. מאט נשכב מעלי ונשק לי. אחר כך הדלקנו את הטלוויזיה ראיינו את מנהל המלון על השריפה שפרצה בו. הוא סיפר:
"זה היה מאוד מוזר. הכל קרה סבב פסלון עץ של מפלצת שבסופו של דבר, בכלל לא נשרף." הוא הראה את המפלצת. זאת אותה המפלצת מהחלום שלי. הוא המשיך " בהתחלה נזל מגב הפסלון מים, והיו כל כך הרבה, עד שהציף את כל הקומה התחתונה! אחר כך הכל רעד! היינו בטוחים שזאת רעידת אדמה, אבל זה היה רק הפסלון שרעד והרעיד איתו את כל הקומה. לאחר מכן, הייתה רוח חזקה! זה היה כמו טורנדו, אבל כלום לא נפגע, כלום לא נפל. ואחרון חביב היה שהפסלון הזה נשרף, אבל לא התכלה. ואיתו גם כל שאר הדברים. שום דבר לא נפגע." החוורתי. "קרול?" מאט שאל אותי "מה קרה?" הוא שאל. התעלפתי.