הכוכב התאהב בי פרק 10

זאק הביט בכולנו כלא מאמין למשימה שניתנה לו הרגע. דנה חזרה על המשימה אחרי דקה שלא הגיב: "חובה עלייך לנשק את מי שאתה הכי אוהב, אלא אם היא לא נמצאת בחדר הזה…."
"אני יודע, שמעתי….." אמר ג'ייק
"אז למה אתה מחכה?" שאלה דנה.
"אני…. מתבייש…." אמר ג'ייק בהיסוס.
"למה?" שאלה אותו ג'יין.
"כי…. אני פוחד שהיא לא אוהבת אותי…." ענה ג'ייק בכנות.
"יש לה חבר?" שאלה הילרי.
"לא, אבל…." אמר ג'ייק.
"אז מה הדבר הכי גרוע שיכול לקרות?" שאלה הילרי.
"טוב…" אמר ג'ייק. הוא רכן לעבר אחת הבנות, היא ישבה לידו, הם התנשקו. זאת הייתה מלודי! הוא אוהב את מלודי! איזה חמודים הם יהיו…… מאט שם לב שאני מחייכת ונראה שמח יותר.
"איזה חמודים הם יהיו…." הוא לחש באוזני.
"זה מה שאני חשבתי…." לחשתי לו בחזרה. המשכנו במשחק. נהיתי עייפה מרגע לרגע, הבקבוק לא עצר עלי. נשכבתי על הרצפה כשראשי מונח על רגלו של מאט, שמלטף בעדינות את ראשי. באיזשהו שלב נרדמתי. התעוררתי מהקריאות של מאט באוזני "קומי, חמודה שלי, במסיבת פיג'מות לא יושנים…. לפחות לא בזאת….." פקחתי את עיני לאט
"כמה זמן ישנתי?" שאלתי
"סך הכל 5 דקות….." אמר מאט "אבל עכשיו הבקבוק עצר עלייך ועל ג'יין"
"אמת או חובה" שאלה אותי ג'יין
"חובה" עניתי כמעט בלי היסוס, לא רציתי שישאלו אותי שוב את אותה השאלה.
"חובה עלייך….. חובה עלייך….. לא יודעת, אולי תבחרי באמת? אני לא אשאל אותך את השאלה ההיא…" אמרה ג'יין
"טוב, אז אמת" הסכמתי
"תספרי על הפאדיחה הכי גדולה שקרתה לך ולמאט" אמרה לי
"טוב, פגשתי את מאט כשהתנגשתי בו ברחוב בזמן שדודתי המרושעת חיפשה אחרי….." אמרתי
"זה לא הפאדיחה הכי גדולה….." היא אמרה
"טוב אז….. אה, אני יודעת! בבריכה, כשרציתי לקפוץ בטעות קפצתי על מאט….. והפאפרצי היו שם….. אחר כך הראו את התמונות בטלוויזיה והציגו אותי בתור מעריצה שרופה של מאט" אמרתי
"ואחר כך גילינו שנשארו לשנינו צלקות….." מאט אמר והפשיל את השרוול שלו כדי לחשוף את הצלקת על כתפו. גם לי הייתה צלקת באותו המקום.
"ואז בראיון אחד שאלו את מאט ממה הצלקת והוא נלחץ וענה שהוא לא יודע….." אמרתי "וזה היה יום אחרי המקרה בבריכה! הייתם צריכים לראות את הפרצוף של המראיין, הוא היה ממש מאוכזב…." צחקקתי.
"אני ראיתי את התכנית הזאת!" אמרה ג'יין וצחקה.
"היי… תגידו…. מה אם לא נצא מכאן?" אמר קיידל, שלא ממש שם לב למה שקורה כאן.
"אני מקווה שבבוקר הדלת תיפתח ונוכל לצאת מכאן." אמרה הילרי
"יהיה בסדר" הוסיף ג'ייק בזמן שחיבק את חברתו החדשה- מלודי. פתאום שמתי לב לפסלון עץ מונח באולם, לא הצלחתי לזהות את הצורה שלו מרחוק, אז התקרבתי אליו. זה הפסלון בצורת מפלצת! שבעזרתו גיליתי את הכוחות שלי! צרחתי מרוב בהלה אך מיד שמתי את ידי על שפתי כדי להשתיק את עצמי ורצתי לעברו השני של האולם. כל המבטים הופנו אלי.
"מאט!!!" צעקתי בעודי בוכה "אני לא רוצה את זה!!!! זה רק סיכן את כל מי שאני מכירה עד עכשיו!!!!" הצבעתי לעבר הפסלון ומאט הבין למה אני מתכוונת.
"אל תדאגי, כולנו נהיה בסדר גמור…." אמר מאט שהצטופף לידי בפינת האולם.
"אנחנו לא! אני רוצה לצאת מכאן!!!" צעקתי.
"אבל תודי שזה ממש מגניב, כלומר, זה משהו שמייחד אותך, כולם היו רוצים להיות במקומך!" אמר זאק שניסה לעודד אותי.
"מה מגניב, זאק? העובדה שאני מסכנת את כולם?!" צעקתי עליו.
"לא, העובדה שאת את. ואת לא מסכנת אף אחד, כולם יכולים להתמודד נגד כמה מראיינים….." אמר זאק. רק מאט, מלודי, ג'ייק, זאק, הילרי ואני הבנו על מה אנחנו מדברים, כל השאר הפנו אלינו מבטים שואלים. קיידל לקח את הפסלון וקירב אותו לעברי.
"זה מה שמפחיד אותך?" שאל ושם את הפסלון מול עיני. עצמתי אותן ובאתי לצעוק עליו אבל מאט הקדים אותי: "קיידל, תרחיק את זה!!!"
"איזה פחדנית! פוחדת מפסל עץ…." אמר קיידל בזלזול
"אני פחדנית!?!?!? אני?!?!?! את יודע מה עברתי? ואני פחדנית…… נראה אותך מתמודד עם החיים שלי! לחיות בלי הורים אצל דודה מרושעת שחושבת שאתה המשרת שלה, להיות הכי חנון בבית הספר, לברוח מהבית, להתעלף בגלל חלום ואז לגלות שהוא אמיתי!!!! להמשיך?!?! כי יש עוד הרבה!!!" צעקתי עליו.
"יואו, איזה עצבנית, בסדר… אני מצטער…." אמר קיידל אבל לא נראה שהוא התכוון לכך.
"קיידל!!!! אני……" צעקתי, רציתי להמשיך את המשפט אבל מאט השתיק אותי בנשיקה.
"אל תבזבזי את הקול שלך על זה…" לחש לי מאט.
"בואו נלך לישון…. למרות שלא התכוונו. זה יעשה טוב לכולם, ואוי הדלת גם תיפתח. אבל בכל מקרה יש מלא אוכל ושתייה." הציעה הילרי וכולם הסכימו. מזל שביקשנו מכולם להביא שקי שינה ליתר ביטחון. נשכבנו בשקים ונרדמנו. באמצע הלילה התעוררתי. ראיתי מישהו ליד הדלת מנסה לפתוח אותה. התקרבתי. זה היה מאט. הוא שם לב אלי.
"תן לי לנסות" הצעתי. הייתי צרודה. מאט הסתובב אלי במהירות.
"הבהלת אותי" אמר.
"סליחה" אמרתי בקולי הצרוד. מאט פינה לי את הדרך לדלת וניסיתי לפתוח אותה, אך ללא הצלחה. השתמשתי גם בכוחות המיוחדים שלי- מים, אויר, אש ואדמה. כלום לא עזר. ניסינו גם לפתוח את החלנות בכישלון מוחץ. היה סדק בקיר שאם מצמידים אליו את העין אפשר לראות דרכו החוצה. ניסיתי לשבור את הקיר באיזור של הסדר, אבל המבנה הזה היה בנוי טוב מדי. שום דבר לא עזר. ניסיתי שוב להשתמש בכוחותי ולפתע שמעתי קול מוכר "אז זה ה'סוד הגדול'….." זאת הייתה ג'יין.