הכאב שבתוכי-פרק 4♥

פרק 4:
"מרוצה?" שאלתי את ניקול שיצאתי, "מושלמתת "היא התלהבה ,לבשתי שמלה כזאת לבנה פרחונית קצרה עם פתח יפה של לב בגב, ועשיתי קוקו גבוה עם מחליק, "תסתפרי," ניקול אמרה לי וצחקתי, "בחיים לא,"
"יא מעצבנת הלוואי עליי שיער כזה" אמרה, "אפשר קצת?"שאלה וצחקתי, "לא אי אפשר" אמרתי לה והיא התעצבנה , "טוב נעליים" היא אמרה והצביעה, "למה ניראלך שאני ילבש עקבים כולה ארוחת ערב,"
"ואז מבלים…חופש,"
"אזמה, אני מעדיפה שטוח, "אמרתי ובחרתי נעליים, "איזה מידה את?" "36" "לקחתי לך" היא אמרה ושמה, עוד לפני שעניתי," בשמחה" צחקתי, אני שמחה שיש לי אותה היא מזכירה לי את מאי, וכיף איתה ,התאפרנו ביחד וירדנו אחרי כמה זמן,
"פשש כוסיות," אמרה נועה וחיבקה אותנו, "חיימשלי מהממת," אמרה לה ניקול,
ירדנו לחדר אוכל, ולקחנו מגשים, הם אמרו לי איפה כל דבר נמצא…ולקחתי איתן אוכל, והתיישבנו, "שלום שלום," אמר ההוא שפגשתי שבאתי לפה, והתיישב לידנו, "מה אתה יושב?"שאלתי, וחבר שלו צחק,"אסור לשבת?" "למה פה?"
"מה קרה בינכם?"שאלה ניקול, "הוא חושב שהכל מגיע לו, " אמרתי, "וזה לא נכון?" הוא שאל וחייך, אוח שימות עם החיוך הזה מזה זה! "ממש לא נכון, "
"שבי בשקט את רוצה אותי, "
"הייתה מת"
"את.."
"אולי די!" צעקה נועה, וכולם הסתכלו עלינו, "ששש" אמרה ניקול, "כמה אפשר לריב מה קרה לכם מתי הכרתם," "מי מכיר אותו," אמרתי והוא צחק, "מי לא מכיר אולי, "
"מצחיק"
"לא התכוונתי להצחיק,"
"ואיי שתקו, "אמר חבר של המעצבן וניסה לאכול, "למה הוא אוכל איתנו" שאלתי "כי הוא מהחברה" אמרה תמר שבאה עם חבר שלה והם התיישבו לידנו, "מהחברה ח ח "צחקתי בכאילו והסתכלתי עליו ,"אני עמית דרך אגב" הוא הציג את עצמו, "לא אכפת לי מי אתה, "
"אכפת לך אל תעשי תעצמך,"
"לא שוב…אני ליאור," חייך חבר שלו ,דווקא חמוד," ואני אוראל" אמר עם אוכל בפה, "חבר שלי" התלהבה תמר, "טוב לדעת…ואני…" באתי להגיד ושמעתי את סמדר לפתע קוראת בשמי, "ליאן" אמרה וקמתי , "זה הזמן שלך," לחשה לי ניקול וצחקתי, "זאת ליאן כולם תכירו," אמרה סמדר,"אם את רוצה לספר על עצמך משהו..זה הזמן" היא לחשה לי "לא..זה בסדר" אמרתי, אין לי מה לספר במילא על סטיב או אמא…או מאיפה שבאתי, שלא יחשבו איזה עשירה אני, "טוב את יוכלה לשבת,"היא חייכה, "בתאבון לכולם" אמרה סמדר והלכה משם, אני התקדמתי לעבר השולחן ועמית עבר לידי, ונתקע בי כאילו הוא לא ראה,"מה עובר עליך?!" צעקתי, "המ חמודה תסתכלי לאן את הולכת," הוא אמר וקרץ לי, "חתיכת מפגרר" צעקתי והוא התקדם,

מנקודת המבט של נועה:
"אין אני חולה עלייה" אמרה ניקול שהציגו את ליאן, "כן היא באמת חמודה," אמרתי והסתכלתי לרגע על עמית ,הוא בוהה בה, מה עובר עליו, הזזתי את ידי כזה כאילו בטעות עליו והוא הסתכל עליי, "אה סליחה," אמרתי והוא חייך, אוח איזה חיוךך,למה אני מאוהבת בו…אבל למה הוא מסתכל על ליאן ככה ,היא סתם תהיה עוד אחת בשבילו ותיפגע. אני צריכה לדבר איתה….היא לא מכירה אותו עדיין.