הכאב שבתוכי- פרק 2 ♥

פרק 2:
קמתי בבוקר שאמא העירה אותי ממש מוקדם בשש, "תני לישון חופשש" התלוננתי, "הולכים לראות את הפנימיה שלך…כדאי שתתעוררי " אמרה אמא ופתחה את הוילון בחדר שלי, "ואיי" התעצבנתי שהאור היה על פניי, קמתי,
"וכדאי גם שתתחילי לארוז בערב…מחר בלילה את כבר יושנת שם," הוסיפה אמא,
"בסדר…" אמרתי ביובש ,אכלתי ארוחת בוקר מהירה עם סטיב ואמא ועליתי לחדר להתלבש, מה אני ילבש עכשיו לביקור המפגר הזה, חיטטתי בארון הוצאתי משם שורט גבוה וחולצת בטן לבנה, שמתי נעליים מתאימות , והתאפרתי קצת, ""מהממת שלי "אמרה לי אמא, הסתכלתי עלייה ולא עניתי התקדמתי משם, "ליאני…" היא אמרה והתקדמה אחריי, "מה?"
"את יודעת כמה אני יתגעגע אלייך…"
"לא, אני לא יודעת, יכלת גם לא לנסוע," אמרתי והיא הסתכלה עליי בעצב, "אבל מאוחר מדיי… אז תהנו שם, " אמרתי ונכנסתי לגיפ שלנו, אבא נהג ,בדרך כלל יש לנו נהג צמוד אבל לא רציתי לנסוע איתו היום, שלא יחשבו איזה עשירים אנחנו, "הגענו" אמר סטיב אחרי שעה נסיעה, יצאתי מהאוטו והסתכלתי סביב, והוו פשוט מדהים, פנימיה ענקית כמו בסרטים ממש, והיה בריכה גדולה בחוץ, ועצים… "יפה אה?" שאלה אמי ,"כן.." עניתי ביובש שלא תיראה שהתלהבתי, "בואו ניכנס, "אמר סטיב, ואישה אחת שניראת בת 50 ככה התקדמה לעברנו, "את ליאן פרץ? "
"כן"
"ברוכה הבאה לפנימיה שלנו,אני סמדר" היא חייכה בשינייה הלבנות והובילה, אנחנו אחרייה, "פה זה הבריכה, יש לה שעות פתיחה מסוימות ," היא הראתה לנו, בריכה מושלמת , לפחות משהו טוב, נכנסנו לבפנים, והיא הראתה לי כל דבר איפה הוא, איפה חדר האוכל, מגורי הבנים, הבנות, המקלחות ואת האנשים שעובדים שם, "אני מקווה שאהבת , " היא חייכה בסוף, "כן…ניראה בסדר" אמרתי, "מה את לא מתלהבת כל כך?" שאלה סמדר, "אני כן והווו מושלםם "עשיתי את עצמי והיא צחקה, "את תתרגלי במהרה אל תדאגי, "
"לא דואגת"
"איפה כולם?" שאלה אמי, "הם עוד בחדרים שלהם שעת ההשקמה רק בשמונה, " ענתה סמדר, באמת היה שקט… מדיי, "טוב זהו סיימנו פה?" שאלתי בחוצפה וסטיב חיכך בגרונו, "מי שבא לפה לא רוצה לעזוב.." אמרה סמדר, "לא ניראה לי זה יקרה לי,"
נכנסנו למשרדה של סמדר ,והיא הביאה לנו טפסים ושטויות למלא, "טוב היה נעים להכיר" לחץ סטיב את היד שלה, היא חייכה, "היה נעים להכיר אותכם, ניפגש מחר בערב, " הוסיפה ,השעה הייתה שמונה, אוי כולם עכשיו יתחילו לקום, "טוב ביי" אמרתי ויצאתי ממשרדה, "חכי ליאן !" התעצבנה אמי ,"אני בחוץ," אמרתי והלכתי, הם יכלו לדבר עוד שעות, הסתכלתי על כל המקום הגדול הזה, איך אני אחיה פה… לא בא לי להתרגל למקום חדש…ומי אמר שאני יכיר פה חברים…לא כמו שהיו לי זה בטוח, לא כמו דן…מאי,
"היי את" שמעתי קולות, הסתובבתי, היה שם כמה בנות בטח עכשיו קמו הולכות למקלחות, ניראו פרחות כאלה, "כן?" שאלתי והן בחנו אותי, "מי את? "בטח חדשה" הן דיברנו בינהן, "כן חדשה," אמרתי ובאתי להתקדם, "איך קוראים לך?"
"ליאן"
"איזה שם מעלףףף" אמרה אחת מהן, ואני צחקתי… "מתי את עוברת לפה? "
"מחר"
"וואלה…באלך להכיר כמה חברות?"
"למה לא" חייכתי והסתכלתי עליהן, ניראות פרחות…אבל לא נשפוט לפי מה שאני רואה,
——-
נועה- בת 16, שיער ברונטי חלק עד אמצע הגב, עיניים ירוקות בהירות ,רזה וגבוהה מתעצבנת במהירות, חושבת את עצמה מלכת הפנימיה, לא תהסס לפגוע באחרים בשביל האנשים שחשובים לה, ישלה ביטחון עצמי גבוה מדיי ורוב הבנים רוצים אותה.

ניקול- בת 16 שיער חום מטולטל ועיניים חומות לא גבוהה ולא נמוכה, תמיד תהיה פה שצריך אותה, היא חברותית, תעשה הכל בשביל האנשים שחשובים לה, היא הייתה ניראית הכי נורמלית מבינהן,

תמר- בת 16 שיער בלונידני קצר,נמוכה עם גוף טוב מלאה במקומות הנכונים ,מפונקת, רגילה לקבל מה שהיא רוצה, לא הכי אוהבת לימודים, תמיד צריכה שיהיה לה חבר איתה, לא אוהבת להיות לבד.

הכרתי אותן, הן דווקא דיי נחמדות, ושחכתי שרציתי ללכת לשירותים בכלל, ואמא וסטיב באו ,"ניפגש מחר" אמרה לי ניקול וחייכתי, "שמחה שהכרת חברות," אמרה אמא, ולא עניתי לה, שתבין לבד שאני כועסת עלייה. ארזתי כל הלילה ודיברתי עם מאי…"ובנים?"
"מה בנים?"שאלתי, "בנים אין שם?" היא צחקה, "לא שראיתי…" אמרתי ונזכרתי שבאמת לא ראיתי איזה מישהו…טוב נו מחר נכיר, "את יודעת שבינתיים רק דן בלב שלי.."
"יפה אמרת…בינתיים, אין לדעת מה יהיה, את צריכה להתקדם הלאה, " היא אמרה…היא צודקת.