הכאב שבתוכי -פרק 1♥

הייי הודעה חשובהה! רדו לרציתי להוסיף לפני שאתן קוראות יפות שליי ♥
פרק 1:
"אני צריכה לדבר איתך" אמרה אמי, "דברי" אמרתי בדיוק לפני שיצאתי ,"תשבי, " "אמא אין לי זמן עכשיו …" "זה חשוב " נאנחתי והתיישבתי באי ברירה, "מה?" "המ טוב אני פשוט יגיד את זה, את עוברת לפנימיה, " "מה?!" צרחתי שכל העיר שמעה, "אין לנו איפה לשים אותך, ואת לא יוכלה להישאר בבית לבד… אז" "מזאת אומרת איפה את וההוא תהיו ? "שאלתי, "את יוכלה לקרוא להוא אבא שלך…"
"אה אם הוא באמת היה אבא שלי הייתי קוראת לו ככה, " "תפסיקי להתנהג כמו ילדה קטנה!" אמא צעקה, "הוא לא אבא שלי! הוא בחיים לא היה ולא יהיה! "
"תירגעי ליאן אין לך מה להתעצבן, החלטנו על זה ביחד והוחלט ש…" "ביחד?! אה ממש ביחד כי ממש שיתפתם אותי נכון?!" "עכשיו אני משתפת…"
"עכשיו מאוחר מדיי…אני טועה?"
"לא…אין כבר ברירה ,"
"טוב אני עוברת לפחות אחרי החופש עוד חודש…" אמרתי ובאתי לקום, "זהו שלא " אמרה אמא והסתכלתי עלייה מופתעת, "מתי?!" "הטיסה שלי ושל סטיב מחרתיים בלילה…אז כבר מחר את תלכי לראות את הפנימיה כדאי שתארזי, "
"מהה?!" צרחתי הייתי רותחת מעצבים, "אמא אני לא יוכלה לעזוב פה הכל תוך יומיים! "
"אין ברירה מתוקה ו… " "תעזבי אותי!" הזזתי את ידה ממני, "למה אני לא יוכלה להישאר?! אפילו אצל חברה או משהו! למה לעבור… " "כי ככה החלטנו אני יודעת שזה קשה לך עכשיו אבל את תתרגלי, " היא אמרה לא ידעתי איך לעכל הכל, "אפשר לדעת לאן אתם טסים? "
"אנחנו נחזור בקרוב, את לא תשימי לב בכלל שהזמן עבר , לאבא שלך היה קידום אז אנחנו טסים, לארהב" "בלעדיי? "
"זה לא היה אפשרי שתבואי ו…" "זה בסדר לא הייתי באה איתך ועם הסטיב המתנשא הזה" אמרתי וקמתי משם, "לאן? " "להיפרד…יש אנשים שאכפת להם ממני…לא כמוכם," אמרתי וראיתי שאמא נפגעה יצאתי משם ,
אני ליאן ,בת 16 אבא שלי נפטר שהייתי בת 10 מתאונה, אני עדיין לא מאמינה שזה תאונה, ככה אמרו לי, כי הייתי קטנה, אבל הבנתי הכל , זה היה מתוכנן רצחו אותו. אני יודעת שהוא הסתבך בימים ההם…אני זוכרת…מאז הייתי שבורה שנתיים של דיכאון, אמא עזרה לי לצאת מזה, והיינו ביחד בהכל, התרחקנו מאז שהיא הכירה את סטיב, לפני שנתיים, זה הרס הכל, היא התחתנה איתו לפני כמה חודשים וככה נהיה לנו כסף , כי מאז שאבא נפטר היה לנו חובות, סטיב העשיר הזה… אף פעם לא אהבתי אותו , ואני לא יאהב, הוא תמיד מתחנף לא קונה את זה , עובדה שעכשיו הם טסים לארהב בלעדיי בגלל קידום…אפילו לא הציעו לי לבוא, שולחים אותי לאיזה פנימיה מפוארת, מה אני צריכה את זה, אני הולכת לעזוב את כל החברים שלי פה…ישלי יופי כמו של אבא שלי, האמיתי, ישלי שיער שחור ארוך עד התחת ועיניים חומות כהות , שפתיים עבות וגוף טוב, אני לא גבוהה ולא נמוכה מטר שישים וחמש, אני לא עפה על עצמי ,אני לא חושבת שאני הכי יפה בעולם, אבל זה מה שאבא שלי היה אומר, ותמיד היה שר לי את השיר של אייל גולן- "מלכת היופי שלי" תמיד שאני שומעת אותו אני בוכה, גם האופי שלי כמו שלו, אני עקשנית, ומתעצבנת מהר, ושאני עצובה אני לא יראה את זה אני ישמור את זה בלב, וישמח אחרים למרות שלי כואב, מאז המוות של אבא שלי חיוך לא עולה לי הרבה על הפנים… אמא שלי מהממת ישלה שני גומות וחיוך כובש ושיער שחור מדורג עד אמצע הגב, היא תמיד הייתה מושלמת כזו, חוץ מגומה אחת לא לקחתי ממנה הרבה, אני כל כך אוהבת אותה…אבל היא נגררת אחרי סטיב הזה …זה משגע אותי מתי היא תבין, כנראה שאף פעם…זה המצב,
הלכתי לביתה של מאי, ישלה יומלדת היום, כולם כבר היו שם, אני איחרתי, הייתי צריכה לספר להם…שאני עוזבת…ואני לא יוכל לראות אותם כל הזמן, דווקא היום ביום הולדת שלה אני צריכה לבאס אותה, לקחתי את מאי לצד ויסיפרתי לה הכל הייתי חייבת ,היא הייתה בשוק, ופשוט חיבקה אותי חזק, שזה הגיע לכולם המסיבת יומלדת הפכה למסיבת פרידה…ממני. כמה דמעות ירדו לי…לא יכלתי ככה, זה נגמר.. "אנחנו נתגעגע אלייך " אמרו לי כולם שנשארנו בסוף רק הח'ברה, "אל תגרמו לי לבכות עוד" אמרתי וחיבקתי את כולם , הסתכלתי על דן שהביט בי כבר שעה בלי להגיד כלום, אתם בטח שואלים על בנים…אף פעם לא היה לי חבר…לא רציתי, ולא בא ה'אחד' אפשר להגיד…עד שחשבתי שדן זה האחד אני עוזבת.. "אולי די עם הספיישל שירי אייל גולן העצוב הזה, "אמרתי לירין והוא צחק, "מצטער זה מתאים למצב , " הוא אמר ובדיוק היה את השיר "אל תלכי לי" של אייל גולן שיר ישן, אבל יפה, "פשוט..תכבה את זה, "אמרתי שראיתי שדן נשבר, הוא הלך לחדר, "לכי אליו," לחשה לי מאי, "דן אני.." "אל תגידי כלום… " הוא השתיק אותי בנשיקה, הייתי בשוק, כמה רציתי את זה…נשיקה ראשונה שלי עם הבן אדם הכי חשוב לי בעולם , "אני אוהב אותך…ורציתי להגיד לך את זה היום, אבל מאוחר מדיי" הוא אמר ובכיתי…בכיתי מלא, "אני לא רוצה לעזוב" אמרתי בעצב , "אני יבוא לבקר..דיי חיימשלי , אל תבכי," הוא ניגב את דמעותיי, "יאהבו אותך שם, ואת תתחברי לאנשים יהיה לך חברים חדשים.. והכל יהיה בסדר, "הוא חיבק אותי, "אני לא רוצה חברים חדשיםם אני רוצה אותכם! " "דיי אל תעשי את זה קשה…" הוא מילמל, אמרת לי הרגע אני אוהב אותך?! ואני לא יקח את זה קשה… " זה היה נשיקת פרידה.." הוא אמר,ושתקתי, "אני מקווה שבעתיד יהיה לנו תזמון טוב יותר." הוסיף….