הישראלית שביי
אוקיי אז הפעם זה סיפור אהבה למדינה, לפני כמה חודשים, כשאתם יצאתם לחופש פסח אני וחברי לשכבה יצאנו למסע משמעותי, יצאנו לפולין, הגענו למדינה שבה ניסו להשמיד את היהדות, למדינה שבה אתה קופא מקור במינוס 11 אבל אתה לא יכול להגיד כלום, כי אתה יודע שלך קר אבל אתה לבוש בכלכך הרבה בגדיך ושכבות…שלהם לא היה, אבל הקור הוא לא רק פיזי הוא גם נפשי,הקור רוח של האנשים שעמדו וירו באנשים שהכניסו אותם אל תוך מחנות השמדה אתה לא מבין איך, איך קורה דבר כזה.. איך יש מחנה השמדה שרואים מהבתים.. איך אף אחד לא עשה כלום, כשהגעתי לארץ הרגשתי את תחושת החום, ולא רק הפיזי אלא גם הנפשי,את העובדה שאני פה בבית שלי,ואף אחד לא ייקח לי אותו….
לאחר המסע התחלתי להיות מחוברת הרבה יותר לישראל.. אבל גיליתי את השנאה שיש בעולם כלפינו..בגלל זה החלטתי לנסות ולהשפיע, חוץ מהעובדה שבמהלך שירותי הצבאי אני אנסה להתקבל ליחידת דובר צה"ל עכשיו התחלתי לנהל מאבק קטן משל עצמי.. פתחתי חשבון אינסטגרם ואני יותר מאשמח אם תעקבו unitedwithisrael
דרך אגב מצבי הכלכלי לא כלכך טוב וקיבלתי מלגות מבית הספר על מנת לנסוע אז מי שיש לו את החלום הזה לנסוע אל תוותרו עליו! אני הייתי ממש קרובה ללוותר ואני כלכך שמחה שלא ויתרתי
תגובות (0)