היפה והחיה / 4 .

" אני חושבת שברחנו להם " רכנה אוור קדימה והניחה את ידיה על ברכייה וניסתה להסדיר
את הנשימות שלה , כן גם אני חושבת , הסתכלתי לאחורה ולא ראיתי אף אחד , נסיתי להבין
איך קרטר לא הספיק לתפוס אותנו , אבל לפחות אני מודה לזה .
הסתכלתי על איפה שנעצרנו , זה אותו מקום שבוא ציירתי את הגרפיטי שלי , אותו מקום שכמעט
תפסו אותנו , זה היה הגרפיטי הראשון שלי , על הבמה ליד הבניין הבית של אוור .
ובגלל זה נעצרנו כאן , אפשר היה להבין את הבחירה שלה , עליתי על הבמה שאני נוגעת בגראפיטי
המתקלף לאט לאט " זה , זה שלי " גמגמתי ואוור עלתה למעלה ועמדה לידי " כן " היא שמה את ידה
על כתפי , הסתכלתי לכיוון שלה וחייכתי , אנחנו אחיות תמיד , באש ובמים תמיד ניהיה ביחד .
" אני זוכרת מתי שציירתי את זה" אוור הנהנה " כן " היא משכה בכתפייה והתרחקה אחורה שהיא
קופצת על הבמה החשוכה , ופורסת את ידייה לרווחה " זה היה מתי שניק ברח מהבית " הסתובבתי
במקום והסתכלתי שוב על הגראפיטי שכתוב עליו 'הלב זה הבית ' בשפה האנגלית , באיתורים
מרהיבים שלא ציירתי כבר מספר שנים , זה היה הגראפיטי הראשון שחשבתי עליו ברגע שנכנסתי
לחדר של ניק וראיתי אותו ריק , ללא שום בגדים , ללא שום חיים , ריק ! וככה היה הלב שלי
מספר שנים עד היום , ידי מיד נהייתה כצורת אגרוף וכנראה שהיא פגשה הרגע את הקיר , נהיה
בו חור ענק , החור שהיה לי בלב ברגע שמישהו קרוב אלי נעלם , בלי לומר מילה .
" אפשר להבין שאת פגועה מהשקרים של אחיך " היא התיישבה על הבמה והתחילה לשחק בחול
, כמו ילדה קטנה , חייכתי .
" לפחות אני יודעת שהוא חי , אם היית יודעת מה קרה לאמא ואבא , או שבעצם את יודעת " צחקתי,
איך היא לא תדע , הרי היא יודעת הכול עלי , כול דבר שקרה לי בחיים .
" כן אני יודעת " היא נשכבה על הבמה " אמא שותה , אבא חושב מחשבות אובדניות והאחות
הקטנה כבר מסתבכת עם המשטרה " הוצאתי לה לשון , כן הרגשתי לא בנוח עם זה , אבל זאת האמת
והאמת כואבת כמו שאומרים , אהבה הופכת את כל העולם .
" שמעי החיים לא קלים " התיישבתי על קצה הבמה וחושך כבר נפל על העיר , רק שתי מנורות מהירות
עלינו " אני יודעת " התורממה אוור ונשענה על ידה .
" לא ידעתי שזה מה שקרה למשפחה " שמעתי קול , זה היה הקול של ניק , הרמתי את מבטי וראיתי
שהוא עומד מתחתי , קפצתי ועמדתי על הרגליים , אוור קפצה גם היא והתחלנו ללכת אחורה , ניק
הניח את ידיו על קצת הבמה וקפץ עליה " הי אתם , אסור להיות כאן בשעות האלו " שמענו צעקה
של אחד השומרים השמנמנים שרץ לכיוננו , עוד הזדמנות למה לברוח מניק ומקרטר שקפץ גם
הוא מהבמה , התחלנו אני ואוור לברוח , לעבור את הסימטה הזאת לעבר הגדר שאני וקרטר
ניפגשנו בפעם הראשונה .
" הם מאחורינו "? לא הסתכלתי לאחורה , זה היה סתם מעקב אותנו , לא שמתי אפילו את הנעלים ,
רצתי ברגליים חופשיות על המדרכה , קפצתי ועברתי את הגדר , ראיתי את קרטר וניק מאחורינו .
אוור קפצה לידי " בואי " היא משכה אותי לכיוון היער , איזה כיף לחזור לפה שוב , אוף !
" רוי " תפסו אותי !
זה היה קרטר , הוא תפס אותי מהיד , נעצרתי והתנשמתי לרווחה , הוא משך אותי לכיוון עץ וסגר אותי
שהשוטרים לא יראו בזמן שהם מנסים לעבור את הגדר " עזוב אותי , אמרתי לך כבר שאני לא
רוצה שנדבר " הוא שחרר " רוי , אני לא מכיר את היער הזה טוב ואני מעדיף שלא יתפסו אותי ,
קרטר יקח אותך למקום בטוח , אני יבוא עוד מעט " נשפתי בבוז .
" לא רוצה קשר לקרטר ולא רוצה קשר אליך " שלבתי את ידי , לא רציתי ללכת איתו , ולא רציתי
לעזוב את אוור " אני לא עוזבת את אוור " הוספתי .
"אל תדאגי , את פה הכי פחות מסובכת עם החוק , אני חושבת שעדיף שתצילי את עצמך " היא משכה
בכתפייה .
" לא " נשארתי על המקום שהאורות של הפנסים של השוטרים התחילו להתקרב אלינו .
" לכי " דחפה אותי אוור " עכשיו או שאל תדברי איתי " התחילו לצאת לי דמעות מהעיניים " לכי "
היא הצביעה על קרטר " עכשיו "! היא צעקה , אפשר להבין שהשוטרים כבר הבינו מאיפה הרעש .
הסתובבתי והתחלתי לרוץ עם קרטר שדמעות מאיימות מציפות את עיניי ..