היפה והחיה / 2 .

אחרי שלמשטרה כבר נמאס לחפש אותנו הם עזבו את היער , באתי לצאת מהמערה אבל קרטר
החזיק לי את היד " ילדונת , את יודעת שאת חייבת לי תשובות לכל זה " צחקתי , הוא הרגע
קרא לי ילדונת או שזה נידמה לי ? הסתובבתי אליו בפה פעור " ילדונת , אתה רציני "? הוא פרס
את ידיו הריקות לצדדים " כן " .
" איזה תשובות אתה רוצה בדיוק לדעת "? שלבתי את ידיי והתיישבתי על אבן במערה שהייתה קרה
כול כך כעיניו הכחולות כקרח של קרטר שנעצו בי מבט קר ואכזרי , לילד בן שמונה עשרה או שבע
עשרה " מדוע ברחת מהמשטרה ? ולמה רצית לעבור את השער , שם לא מקום בטוח בשבילך "
אני יכולה לשמור על עצמי , תודה לך בחור " אני גראפיקית " אמרתי בפשוטות ונשכתי את שפתיי .
" יפה , את עובדת לבד "? הנהנתי את ראשי , הייתי צריכה את אדם כשומר , הוא כנראה סיים את
עבדתו כגראפיקי אחרי שתפסו אותו מספר פעמים , טוב רוי תצטרכי לבחור מקומות יותר טוב ,
מיכיוון שאת צריכה זווית יותר טובה וללא קולות שתוכלי לשמוע את המשטרה .
" עכשיו כן " הוא נראה משוכנע " ומדוע המקום הזה לא בשבילי , תורך לענות לי את השאלות שלי "
הוא משך בכתפיו " נשחק בשאלה תשובה , כי המקום הזה הרוב בעבריינים , בת כמה את "?
משכתי באפי " אני שש עשרה , עוד מעט שבעה עשרה , מה אתה עושה במקום ההוא אם כולם
עבריניים שם "? הוא הניח את ידו על בירכו ורכן קדימה " אני שודד חנויות , זה המקום שלי ,
למה את גראפיקית "?
אני חושבת שהוא מתחיל לנצח אותי במשחק הזה " אני לא יודעת , התחלתי לצייר בגיל קטן ,
ורציתי שכולם יראו את האומנות שלי " הסתכלתי אל השמיים שהתחילו להחשיך , על הירח שמסתכל
עלי מלמעלה ומאיר עלינו " למה אתה שודד "? הוא הניד בראשו , מביט למקום אחר כאילו הוא
לא רוצה לענות לי " בסדר אתה לא חייב לענות לי , אני צריכה לזוז , כבר מתחיל להחשיך " התרוממתי
והסתכלתי על איך שאני יוצאת מהיער הזה עכשיו " זה בגלל אבא שלי " הוא פלט , הסתובבתי אליו
במבהירות האור " הוא שם קץ לחיו " שמתי את פי בידי וניסתי שלא להוציא שום צליל , לא יכולתי
גם לומר מילה , הוא היבט בי ושותק " נדרתי לעצמי , עד שאני לא מוצא את אהבת חיי , או אהבת
אמת שתוכיח לי שהיא קיימת , אני ממשיך עם ההתנהגות הזאת " התקרבתי אליו והתכופפתי , לא
יכולתי להמשיך " והשאלה שלך " בלעתי את רוקי , הוא שיחק באצבעותיו וחייך " את מאמינה באהבת
אמת " חייכתי " כן " צחקתי והתורממתי ,הושטתי לו יד , הוא לקח אותה והתקומם " צריך ללכת לא ?
מחשיך " הוא הנהן והתחלנו לצאת מן היער אחריו , שותקים , פתאום אני שומעת צלצול של הפלאפון
אני רואה שעל הצג רשום 'אדם' " כן "? אני שואלת , אני שומעת נשימות מהצד השני .
" תפסו אותך "? הנהנתי לצדדים " לא " בלעתי את רוקי , שומעת אותו נאנח "אני שמח , לקחתי
את האחריות עלי , אני יותר לא יכול להיות השותף שלך , תבטיחי לי שתנחי לזה " אני לא יכולה
להניח לדבר היחיד שנותן לי לחיות , הציורים שלי , זאת האשראה שלי ואני לא יכולה לזרוק אותה
לפח בשביל מישהו אחר " אני לא יכולה " אמרתי בקול חנוק " אני יכולה להסתדר בלי שותף "
נאנחתי " תודה אדם , וכדי שתשמור ממני מרחק , כדי שלא יסתבכו לך החיים , הם יותר מידי
מסובכים בשבילי , אתה יודע " ניגבתי את דמעותיי שאימו לפרוץ החוצה " להתראות רוי " נתקתי
את הפלאפון והכנסתי אותו לכיס " רוי " אמר קרטר , הסתובבתי אליו , הוא חייך לרווחה , נראה
כזה שלב " אתה חושב שמצאת את אהבת חייך כבר ? עדיף לבטל את הנדר הזה , הוא סתם
יפריע לך בחיים " צחקתי " גברת מי שמדברת " חצי חיוך עלה על שפתיי " אני חושב שכן "
צחקתי " אני מאחלת לך הצלחה , כנראה שאנחנו נפרדים כאן " עמדנו ליד השער שכול
אחד הולך לצד השני " להתראות " קרטר קפץ על השער ועמדנו מצדדיו .
" רוי , מה את חושבת מתאים לנו להיות שותפים " הוא הושיט את ידיו דרך הסורגים של השער ,
הסתכלתי על ידו , חשבתי על ההשלכות שלי " לא " הנדתי את ראשי , הוא נדחק אחורה , כאילו
אני מצורעת או משהו אחר , הוא הסתכל עלי במבט של 'למה ' , לא רציתי להחזיר לו שום מבט .
" מצטערת , אני פשוט לא רוצה להסתובב עם מישהו ששודד חנויות , אני פשוט לא רוצה להתפס
אתה יודע זה יותר חמור , נראה לי שעדיף שלא נתראה בכלל , סליחה " פסעתי אחורה , אולי
אני לא ממש שלמה עם החלטה שלו " אני מבין " הוא אמר והסתובב אחורה עם הגב שלו אלי ,
שם את ידיו בכיסים ונראה נבוך " תודה על ההצלה " צעקתי אליו אבל הוא כבר הלך , כנראה
שכאן נגמר המשחק .