היפה והחיה / 1

צריך תמיד להסתכל לפנימיות של האדם , זה שאתה מסתכל על החצוניות של האדם
זה לעולם , אבל לעולם לא אומר שתכיר אותו , אל תסתכל לקנקן אלא מה שנמצא בתוכו .
אבל מה בדיוק נמצא בתוך בן אדם שהוא חיה ?
" קדימה רוי , צריך לברוח " ניער אותי אדם בזמן שציירתי את הגראפיטי על הקיר , ניערתי את
הספריי ורציתי לסיים את הציור ובאוזניי אני שומעת את הקולות המשטרה המתקרבים , אני
מכניסה את הספריי לתיק ביחד עם הבקבוקים הרקים כדי לא להשאיר טביעות אצבעות ,
אדם קופץ למטה ואני מחליקה אליו את התיק החום שהחזקתי , לא להתפס העיקר , זה מה שחשבתי
בראשי , קפצתי מהבמה הקטנה למטה והתחלנו לרוץ , שהמשטרה מאחורינו " עצרו " הם צועקים ,
אני נושמת לרווחה , בזמן שאני רצים בין העצים , הציפורים מלוות אותנו כל הדרך , רצים מעל
שיחים , עצים וקופצים מעל גזעי עץ ישנים " תחכי פה , אני יעקב את השוטרים , אם אני לא חוזר
עוד כמה דקות רוצי לעבר השער ששם ותקפצי מעליו ברור " הוא חטף ממני את התיק החום והצביע
על שער נמוך וכסוף , הנהנתי " בהצלחה " קפצתי מעל שיח ושמתי את ידי על פי כדי לא להשמיע
שום ציוץ , שקט שרר ואני לא שומעת שום דבר " איפה הוא "? עמדו השוטרים מאחורי השיח
שישבתי מאחוריו , רוי , אל תזוזי , רק אל תזוזי !
" אני חושב שהוא רץ קדימה " הצביע אחד השוטרים קדימה , כן הוא רץ קדימה אבל אתם לא
תמצאו אותו , הוא רץ יותר מהר ממכם , זקנים ! הוא רק נער שמשתלב טוב בריצת מרתון לא כמו
אצלכם !
" קדימה " הם התחילו לרוץ קדימה , ועובר דקה ועוד דקה , כול פעם מספר אחר של דקות ואדם לא
מופיע , מה אני אמורה לעשות עכשיו ? התרוממתי לגובה השיחה והסתכלתי שאין אף אחד , השטח
פנוי ואני לא צריכה לדאוג עכשיו בקשר לזה , אם אין שוטר זאת אומרת שאדם , הצליח לך !
התחלתי לרוץ לעבר השער הכסוף , הוא נראה כול כך קרוב אך הוא כול כך רחוק , אם תמיד מצליח
לי לברוח מהשוטרים מדוע אני עכשיו כול כך מפחדת , לא הסתכלתי קדימה , רק לאחור לבדוק שאין
אף אחד מאחורי , נשמתי נשימה עמוקה , התרחקתי מספר צעדים מהגדר , לקחתי תנופה וקפצתי
עליו " איה " נפלתי אחורה בזמן שאני מחזיקה בראשי , פאק ! במה פגעתי ? או יותר נכון מה פגע
בי ?
הרמתי את מבטי ,וניסתי להבין במה פגעתי ? ראיתי נער שנפל לאחור , באותו זמן כנראה קפצנו
באותו הזמן ונדפקנו עם ראשנו , הוא הסיט את קצוות שערו הכהה שנפלו על עיניו , עיניים בצבע שונה
מצבע הכחול הרגיל שאנו הבני אדם רגילים ליראות " תסכלי לאן את הולכת "! הוא ירה בי .
" יותר נכון קופצת " הסתכלתי אחורה וראיתי כמה מאנשי המשטרה גוררים את אדם , תורי לברוח ,
זה מה שהוא רצה " אני צריכה לזוז , אל תפריע לי " קפצתי שוב על הגדר " זה עיניין שאת לא צריכה
להתעסק איתו " הוא קפץ גם על הגדר " בלקוויל " תעק אחד השוטרים " מנגוטרי " צעק שוטר
אחר כנראה לנער , מרחוק ראיתי שהם רצים לכיוון הגדר " גם את בורחת מהמשטרה "? הוא שאל ,
הנהנתי , טוב בזמן שבורחים לא צריך לנהל שיחת חולין " צריך לשתף פעולה " הוא משך אותי כלפיי מטה , העברתי את הגדר והתחלנו לרוץ לתוך היער שהוא רץ למקום ידוע , כנראה שהוא מכיר
את היער הרבה זמן !
" לכאן " הוא משך אותי לכיוון מערה גדולה שעמדה בצד , עמדנו ככה שלא יוכלו לראות אותנו שהוא
עטך את ביטני בידיו ושם את ידו על פי " שום צליל " הוא אמר בקול נוקשה , הנהנתי וחיכנו שהמשטרה
תצא " קרטר " הוא לחש לאוזני , חייכתי , זה בטוח בן אדם שאני לא רוצה קשר איתו בחופש הזה .
הסתובבתי אליו " רוי " לחשתי לו לאוזן והשתחררתי ממנו .
" תודה על החילוץ , להתראות " נופפתי לעברו ויצאתי מהמערה , אבל עדיין שמעתי את כוחות
הביטחון בחוץ " עדיין לא " אמר קרטר " צודק " הצדקתי אותו ונכנסתי אל המערה בחזרה .