היפה והחיה-פרק 44

"החברה שלך נמצאת בידינו.."התקבלה על צג הטלפון של ניקול.
"אוי לא.."הוא אמר,ניגש במהירות לרכב השחור שלו.
מוחו פרפר,הוא לא איבד אף רגע.
ניקול הייתה מוטלת על הריצפה מעולפת.צווארה היה זב דם.
"זה הסוף שלכם!!"התפרץ לפתע קייל אל ההיכל החשוך.
"קייל,נחמד מצידך להופיע בסוף.הפסדת את ההתרגשות…"אמר לעברו הערפד הרע.
"….אוקיי.מה אתה רוצה?"שאל קייל בעצבים.
"בדיוק כמוך..דם אנושי.והרבה."אמר הערפד,"אך יותר מכך,לחסל אותך."
כשלפתע הבחין בניקול ששכבה על הרצפה,פצועה.מעולפת.
"ניקול!"הוא ניגש אליה מיד.
"קייל..היא מלמלה את שמו,כשהצוואר שלה זב דם.
"מה עשיתם לה??!"הוא קרא בבהלה,עוזר לה לקום.
"קייל.."היא אמרה שוב,סובלת מכאבים,מדממת.
"היי,היי,אני אעזור לך.אני כאן.."הוא אמר תומך בה.כשהיא שוכבת רועדת כולה.
"אני אוהבת אותך.."היא אמרה מחבקת אותו חזק,
"כל כך קר לי.."היא אמרה,כשהוא מביט בה.
"כי את מאבדת דם.."אמר קייל,מנסה בה בהכרה מלאה.
כשלפתע נשמטה מידיו ואיבדה את הכרתה.
"את לא עוזבת אותי!"קרא,מבוהל.."אני לא יכול לאבד אותך.."

קייל אחז בה בזרועותיו.הוא לא איבד אף רגע.מכניס אותה לרכב שלו.
הוא לקח אותה לבית החולים..
הרופאים בבית החולים בדקו אותה ונתנו לה מנות דם.
כשאחד מהם יצא אליו לפתע..
"מה איתה,ד"ר?"שאל קייל..
"ובכן,ניקול איבדה דם רב.היא קיבלה 4 מנות דם כרגע.."אמר הרופא.
"..היא תהייה בסדר?"שאל קייל,מודאג.
"…אף פעם לא ראיתי דבר כזה…"אמר הרופא נאנח..
"..אני לא מבין."אמר קייל,"למה אתה מתכוון,דבר כזה?"
"יש בדם שלה,מין מוטציה.הדנ"א שלה שונה משלנו.."אמר הרופא.
"…היא תהייה בסדר?"שאל קייל.
"…אני לא יודע…אבל,הגוף שלה כאילו,מרפא את עצמו…"אמר הרופא.
"..אלא אם כן…"אמר קייל לפתע.
"אלא אם כן מה?"שאל הרופא,מנסה להבין את דבריו.
"….היא מלאך.."הבין קייל.
"מה???"התפלא הרופא,כלא מאמין.
"אם היא הייתה אנושית,נשיכת ערפד הייתה הורגת אותה.אלא,אם כן היא הייתה עמוקה מידיי.."חייכ לעצמו קייל…"היא בת אלמוות."
"היא יודעת את זה?"שאל הרופא..
"..עדיין לא."ענה קייל..