היפה והחיה-פרק 39

לאחר שתינו זה בזו אהבים וניקול נירדמה לצידו שכב קייל במיטה והביט בה.
מלטף את פניה היפים בעודה ישנה.הוא הרגיש כאילו ליבו עוד רגע מתפוצץ מרוב אהבה.
הוא חלם על העתיד עימה.חלום שהחל ורוד,מתקתק.
יודע כי קרוב לוודאי שיאלץ לצפות בה מזדקנת ומתה,בעוד הוא ישאר תמיד צעיר ויפה תואר.קייל נעור מהחלום המסוייט שלו,מזיע זיעה קרה.
הוא לא יכול היה להרדם באותו הלילה.
נתון בדילמה קשה שהטרידה אותו,בהמשך לקשר שלהם.
ניקול התעוררה לפתע,מביטה בו יושב במיטה.
"חיזרי לישון.."הוא אמר בפניה,מלטף את פניה באהבה.
"כבר קמתי.."היא אמרה,"מה העיניין?"
"תקשיבי.."הוא פתח את השיחה.."אנחנו חייבים לדבר.."
"מה קרה?"היא שאלה שוב..
"וואו..אני…לא יודע ממה להתחיל.."הוא אמר,נאנח.השיחה הזו הייתה השיחה הקשה ביותר שנאלץ לעשות בכל ימיי חייו.הוא נשם עמוק.הלב שלו דפק.כאילו עוד רגע יפרוץ מחזהו.
"אתה נראה טרוד.מה העיניין,מתוק?"היא שאלה.
"חשבת פעם אייך יראה העתיד שלנו,ניקול?"הוא העלה את העיניין בפניה.
"לא.."ענתה ניקול,"לא התעמקתי בזה עדיין."
"אני חשבתי."ענה בפניה,"במשך מספר שעות שאת ישנת."
"למה אתה נראה עצוב..?"היא שאלה.
"איזה מין עתיד יהיה לנו??"הוא שאל אותה…"אני אאלץ לצפות בך כל יום מזדקנת..אלוהים! אני אאלץ להביט בך מתה,ולא אוכל לעשות דבר על מנת למנוע את זה…!"
"קייל,לא..אל תאמר לי שזה ניגמר ושאנחנו לא יכולים להיות ביחד!"היא קראה.
"לא אמרתי את זה.את אמרת.."הוא ענה,כשעיניו מתמלאות דמעות והוא נאבק בהן.
"מה אתה חושב לעשות?"היא שאלה אותו…
"כרגע..אני לא יודע.."הוא אמר,מביט בה.
קייל הביט בניקול במבט עצוב..אובד עיצות.
ידו שאחזה בידה,העצימה את האחיזה,כשגם ידה של ניקול אוחזת בידו חזק ולא מרפה.
כן,גם עקב כורח הנסיבות הם לא מסוגלים להרפות זה מיזו.
הגוף מסרב להקשיב.
"אז מה אתה רוצה לעשות?"היא שאלה,כשהוא נאנח.
"כרגע…?..בא לי למות."הוא אמר,נאנח.נאבק עם עצמו.
"לא אכפת לי שאני אזדקן ואתה לא.כל עוד תהייה לצידי…"היא אמרה,מנסה לנחם אותו.
כשבמשך כל אותו יום המחרת,הוא התרחק מעט על מנת שיוכל לחשוב.