היפה והחיה-פרק 3

קייל הביט בניקול ,נחבא אל הצללים.אסור לה לגלות את זהותו ויהי מה.
הוא הביט בה במבט די מוזר,בעיניים מרצדות.כשרגע לאחר מיכן התפנה לרוץ אחרי מישהו.
היה זה אותו אדם שתקף אותה,וגם רצח כמה אנשים לפני כן.
קייל רץ אחריו,התנפל עליו.
"חכה רגע,"אמרה,עוקבת אחריו.
היא עמדה מהצד וראתה אותו נלחם באיש שתקף אותה באותו לילה.
כשבסוף הקרב הוא עקר את ליבו באכזריות.
ניקול התקרבה אליו,כשכול הבגדים שלו ספוגי דם.
"קייל,"היא קראה בפניו ,"חכה.."
"הניחי לי!"קרא בפנייה,אוחז בצלעותיו,כאילו נאנק במעט כאב.
"אתה פצוע,"אמרה בפניו,"תן לי לעזור.."
כשלאחר מספר מטרים הם הגיעו לבית שלו.
מבצר ענק,משוריין.אחוזה אפלה.
לאחר שהכין לה כוס קפה חם על מנת להרגיע אותה מעט ממה שראתה מוקדם יותר הם ישבו בסלון הגדול שלו.ניקול חיטאה את הפצע שהיה לו באיזור הצלעות כשהוא מביט בה.
"למה את רוצה לעזור לי?"הוא שאל שוב.
"אתה פצוע."אמרה בפניו,אוחזת בצמר גפן,מהול בחומר חיטוי.
"אני רוצח."הוא אמר," הרגע הרגתי בן אדם! למה את רוצה לעזור לאחד כמוני?"
"אתה אינך רוצח.רציתי להודות לך על שהצלת אותי,"אמרה,כשהוא תופס בידה.
"את לא מכירה אותי,ניקול.אני מסוכן."אמר בפניה.
"כן,ראיתי אותך תולש לבחור ההוא את הלב.אבל,זה לא אומר שאתה רוצח."היא אמרה,מאמינה בטוב ליבו.."אני לא מכירה אותך,אבל,אני יודעת שאתה לא רע."
ניקול,הניחה את כף ידה על פניו של קייל,כשהוא מביט בה במבט מוזר.
מביט לה ישר אל תוך העיניים.
לרגע,שניים,הוא נראה פגיע.
לאחר שסיימה לחבוש לו את הפצע,ניקול ישבה על הספה שלו וסיפרה לו על עצמה.
"אתה מתגורר כאן לבדך?"היא שאלה אותו.
"כן,ניקול.אני גר לבדי.."אמר בפנייה.
"מה עם משפחתך?..אימא,אבא,אחים?.."שאלה.
"אינם."ענה בפניה,"כולם כבר אינם.מתו."
"אוי,"אמרה,מרחמת עליו,"אתה יתום."
"בבקשה,אל תרחמי עליי."ביקש ממנה.
"יש לך עיניים מדהימות.."היא אמרה,מביטה לתוך עיניי התכלת שלו שהביטו בה.
"ניקול.."אמר,"אל תיקשרי אליי.."
"למה אתה מנסה למנוע מאנשים לחבב אותך?..לא פלא שאתה בודד."אמרה בפניו.