היער | דיימונד – פרק 12 חלק ג' : ההשלמה

היי . מה קורה ?
אז .. אממ .. שנייה ..
שמתם לב , שכל שלושת החלקים האלו , הם בעצם תהליכים :
– מוות
– נעלמת
– השלמה
מגניב לא ?

פרק 12 : ההשלמה

אית'ן הרחיק את כל המתאספים בנהמה מרוחקת וניגש למלאכתו . הוא התרכז , חיפש אחר הנקודה החזקה בתדעותו ועצם את עיניו לאט . הוא הרשה לכל רגשותיו החזקים שלו ושל דיימונד להתערבל ולהסתחרר במעשיו , ככה שקברו של ג'ק , זכרונו למנוח , יושפע יותר מהעוצמה של רגשותיו החזקים .
הוא התעמק , וחזר על המילים בשפה העתיקה שוב ושוב בראשו . אית'ן רכן קדימה , ונגע באפו בנקודה כלשהיא באוויר . הנקודה הזאת סימלה בשבילו את המרכז של כוחו , כרגע לפחות .
אור ירוק ריצד מול עיניו העצומות , הרים את גופתו של ג'ק , נשא אותה כמה מטרים באוויר , וכיסה אותה בעננים . רובם נחו למטה , כמו מצע , והשאר , נחו ליד אחוריו , כמעיין משענת . כל ענן וענן היה עטוף בזכוכית לבנה-כסופה . גופתו של ג'ק נחה בתוכם בשלווה , שוכבת . ראשו היה מונח על העננים הכסופים , כמו כלב שמתחנן לפרוסת בשר , אך הוא , היה נראה מלכותי ועדין . עיניו היו סגורות , כיאילו הוא ישן . אית'ן התאמץ עוד קצת , סגר את עיניו בחוזקה ודימיין את האותיות שרצה נחרתות על כל ענן וענן .
לאחר זמן מה , פתח את עיניו שנית , חיוך מפציע על פניו .
באותיות שחורות של השפה העתיקה היה כתוב : " תן לכנפיים לשאת אותך , ג'ק , ותגשים את משאלותיך בעולם האחר . "
כמה גמדים התבוננו בהערצה אל אית'ן , חיוך גדול ומתרפס על פניהם העייפות .
גמד קטן פסע לעברו , כנראה ילדון , והושיט לו וורד . " אני מבקש ממך , אליל , תן לפגסוס את הוורד . " אמר בקול ילדותי , " הוא אהב אותם . " דמעות שקופות ועדינות נוזלות על פניו המפוחמים . ניגוד מושלם .
אית'ן הביט בגמד, פתח את פיו והניח לגמד לשתול את הוורד בלועו , והתעופף בשקט למעלה .
הוא התקרב לאנדרטה שיצר ונתן למילים העתיקות לצאת מראשו החוצה . הוורד התעופף מלועו אל האנדרטה , נחת ליד ראשו של ג'ק . מעניק לו מראה של אציל .
הוורד התכסה אפרורית בקצוותיו , דבר שהפך את הכל למעיין מתנה אחרונה בשביל המת .
אית'ן השלים עם העובדה .