הילדה עם קול הזמיר / פרק 9 (נפגשים בפעם הראשונה) .

השורה האחרונה , המילים האחרונה ו – " גמרתי " אני מרימה למעלה את דף השורות עם
המילים שרשמתי , את השיר החדש שלי שעבדתי עליו כול כך הרבה זמן !
אלוהים ! תודה , תודה , תודה ! עכשיו סיימתי את השיר ועם קצת מזל אולי החברים שלי
יסליחו לי על זה שהם יגלו ששקרתי להם , ואני מקווה טוב מאוד שאני יצליח שוב לסלוח
לדילן על כול מה שהוא עשה , אני אהבתי אותו , אוהבת ותמיד אוהב , כמו שהוא אמר , בדיוק
בראיון שלו .
אני מסתכלת על קירות המרתף המואר באור המנורה הקטנה ואומרת לו בפעם האחרונה שלום ,
תמיד הייתי כאן מתאמנת על השירים שלי , ותמיד כאן היה מקום השראה שלי לשירים האלו , אבל
עכשיו אני מבינה דבר אחד ! שלא המקום הזה היה מקום האשראה שלי , אלא החברים שלי ,
אלו שעזרו לי בחודש הזה לצאת מהדיכאון העצמי ששר בי ברגע שחזרתי אל בית הספר וגילתי
שכול מה שהיה לי לעבר פשוט השתנה , החברות שלי מצאו להן חברות חדשות , הן התחילו לעשות
דברים שלעולם לא ציפתי שהן יעשו , ללכת עם מחשוף , חצאיות קצרות *יותר מידי קצרות * ,
ילכו לשכב עם כול אחד שנראה לכם חתיך , לראות את דילן על מריאנה מיקייל החברה החדשה
שלו שהוא החליף בי , כנראה שמשהו השפיע עליו ואני עומדת לגלות מה זה בימים הקרובים .

לקחתי את האוזניות שלי דחסתי אותם לאוזניי והפעלתי מוזיקה , מגפיים שחורות וקפיצוון שחור
על ראשי , לוקחת מטרייה שחורה ופותחת אותה בבית , מסתכלת לבחוץ וגשם חלש שמדיע לי
שהוא הולך להתגבר עוד מעט לצאת במהירות מהבית , לעשות מה שאני צריכה ולחזור בחזרה ,
כן , נשארתי שוב לבד בבית עד מחר , פתחתי את הדלת ויצאתי עם המטרייה לבחוץ בזמן שאני
מסתכלת על המדרכה המלאת מים ועל המכוניות הנוסעות שמשפריצות לכול הכיוונים , כול כך נחמד
אלוהים אם כול מכונית שתעבור לידי לא תשפריץ עלי מים , תודה מראש !
הלכתי מתחת לטיפות המים שנחות על המטרייה שלי , טיפ , טיפ , טיפ ,טיפ , כול טיפה אני שומעת
ברגע שהיא פוגעת במטריה שלי , השמיים עצובים ביחד איתי אני רואה , הם כאלה , איך אפשר לומר
זאת ? מזדהים איתי , כן מזדהים איתי ועם הכאב שלי .

אני עומדת מול הבית הישן שלי , שבו הייתי מוכרת בהולי ג'יי , מסתכלת על המזרקה של בתולת ים
שמתמלאה עם טיפות הגשם באיטיות רבה , על הבריכה האחרונית שמתמלאת גם היא ועל הורדים
האדומים שחוגגים להם , מסתכלת על הבית הלבן , על הוילה הלבנה שגרתי בה ביחד עם אבי עד
המקרה הזאת , רואה את חלון חדרי מסתכל עלי מלמעלה ומתפלל שאחזור לגור בו , רואה את עצב
הבית שעזבתי אותו , פתאום אני מרגישה יד על כתפיי , אני מסתובבת ורואה את , את .. דילן ?
שיט , שיט , שיט !
אני מקווה שהוא לא ראה אותי , לא , לא , לא ! שיט אני מתה הוא הולך לגלות שאני חיה !
" את גם מתגעגעת להולי ג'יי "? הוא הביט בי מהצד , הרגשתי את הלחיים שלי מסמיקות מרוב
בושה שלמזלי הוא לא הבחין בי , דמעה יורדת במורד הלחי " כן " אני ממלמלת .
" גם אני " הוא מחייך , היה אפשר לשמוע את החיוך בקולו , נתתי לדמעות המלוחות בעיניי לרדת , רציתי לחבק אותו כול כך , לנשק אותו ולהגיד לו שאני אוהבת אותו , ואפ , אפ הולי ג'יי , תרגעי
אל תשכחי שהוא החליף אותך בבובת הברבי הזאת .
" את גם לומדת ב"סטאריו מריו "? הנהנתי " כן " הוא חייך " מחר יהיה טקס זיכרון שלה , אני
מקווה שהכול יהיה בסדר " הסתכלתי על השעון , רואה שאני כבר נמצאת יותר מידי זמן בחוץ
ואסור לי להיות כול כך הרבה זמן בחוץ .
" כן אני מקווה שלא יבכו יותר מידי אנשים , אני יבכה ביחד איתם ואני שונאת לבכות " הוא הנהן
ושם את ידו על כתפיי " תיהיה חזקה " הוא חייך והמשיך ללכת " גם אתה " סיננתי בין שיני ופניתי
לכיוון הבית בזמן שאני חושבת על השיחה הראשונה שלי עם דילן במשך החודשיים האלו .