הילדה עם קול הזמיר / פרק 6 …

ישבנו אני , אבי ומולוק בבית קפה שנמצא ליד הבסיס עם מליוני שומרים סמויים בקפה , שמתי את
הקפיצון על ראשי בדקה שיצאנו מהבסיס , לא הייתי רוצה שיגלו אותי , עדיין אני בתנאי להתגלות
בימים הקרובים , אני פשוט מרגישה שאם אני התגלה מחר החברים שלי ישנאו אותי , ו"חברים"
הישנים שלי ירצו שוב להיות חברים שלי , מחר ? הולך להיות היום הכי מלחיץ , מוזר ועצוב בחיים
שלי ,היום שאני רואה שהצביעות בעולם נולדת , פורחת לה כפרח יפיפה אל עולם מגעיל !
הסתכלתי למעלה וראיתי את המלצר מביא מגש עם סופלה חם וכדור גלידה בצד , ולידו גביע
ענק של מלשייק תות וקצפת מעל , אפילו לסופלה לא היה לי תאבון " תודה " מלמלתי והורדתי
את המגש מידיו של המלצר , חייכתי חיוך קטן והמלצר נגש בחזרה למקום עבודתו .
נשענתי על הכורסה החומה בזמן שאני לוקחת את המלשייק בידיים ומתחילה לערבב אותו , מסתכלת
על הקצפת מתערבבת עם צבע הורוד של התות , למה החיים לא ורודים כמו המלשייק הזה ?
חשבתי לעצמי " למה את לא נוגעת באוכל "? הצביע מולק על הסופלה אחרי שהוא לוגם מן הכוס
קפה שהוא הזמין , הסתכלתי על הסופלה ולקחתי את המזלג עשוי מכסף בעדינות וחילקתי אותו
לשניים , אחרי שהכנסתי קצת סופלה לפה , הרגשתי את השוקולד נמרך בכול הפה השלי , השקולד
המתוק והחם מתפוצץ לי בפה והבלוטות הטעם שלי מבקשות עוד , עוד מן הקסם הזה שנמצא על הצלחת
הכסף " אוהבת "? שאל אבי וצחק , הרמתי גבה והנהנתי , הסופלה באמת היה טעים וכדאי שאני התחיל
להשתחרר ולא לקחת הכול כול כך קשה , גם ככה אני מסיימת עם מליסיקה בימים הקרובים .
" כן " מלמלתי והכנסתי עוד קצת סופלה אל הפה , מולוק גמר לשתות את הקפה שלו והוציא מהתיק
שלו מסמכים ענקיים , בגודל השולחן , דפים לבנים וענקיים שנמצאים עליהם סירטוטים , ואי נו באמת ?
למה צריך לעשות את זה בבית הספר ? למה עושים לי את החיים יותר קשים ?
" זה הבית ספר " הצביע מולוק על הריבוע הענק שעמד באמצע הדף שנח בעדינות על השולחן , הנהנתי .
הוא עבר עם העיניים על פי הדפים , לקחתי עיפרון וסירטטים עיגול " כאן מתקיים הטקס מחר " הסתכלתי
שנית על המיקום והזזתי את ההעיפרון " אוקיי , זהו שער בית הספר " התחיל לסרטט קיוקוים מיחוץ
לשער לכיוון החניה " כאן תעמוד ניידת משטרה אחת " הצביע מולוק על החנייה הימנית מן השער , יש
לנו שתי חניות , אחד מצד שמאל שזה חנייה של גם בניניים ועוד חניה רגילה של בית הספר , היא הייתה
מימין לשער " וכאן תעמוד עוד ניידת משטרה וכאן יהיו האסירים " הצביע מולוק על רכב ענק שהיה מסורטט בין שני ניידות משטרה , הנהנתי " אחרי שאת מסיימת להדליק את נר ה"זיכרון " שלך את הולכת לכיוון שלנו , אנחנו מוצאים את העיבריינים מן הניידת האסירים שתוכלו להחליף כמה מילים ולהראות להם שהפעם הם
לא ניצחו אותנו " אמר מולוק וחייך , הנהנתי בפשטות ומולוק הביא לאבא שלי מסמך קטן שהוא היה צריך
לחתום עליו " מה זה "? קיווצתי את גבותיי בשאלה .
" זה חתימה שאם העבריינים משתחררים אנחנו מציבים אצלכם שומרים בבית במקום להפוך לך את
החיים פעם נוספת כמו שעשינו עם התאונת דרכים " בלע מולוק את רוקו , גילגלתי את עיניי והתעסקתי
עם הסופלה שהכינו לי ..
" אני כבר רוצה להוריד את הקפוצון הזה , אני רוצה להתחיל לשיר כבר , כולם חושבים שאני
מתה ורק בגלל העבריינים האלו "! שלבתי את ידיי ונשענתי על גב הכיסא שאני בוהה באבא שלי ,
אולי עוד תמשיכו לזרוק לי מלח על הפצעים למה לא נראה לי שהם מרוצים מזה שאני שמחה מזה
שמחר אני יכולה להשתחחר , לעשות את הדברים שאני אוהבת , לחייך , להוציא עוד דיסק ולחזור
לחיים הקודמים שלי , העיקר הם חושבים מה יהיה בעתיד , אם העבריינים יחזרו מה יקרה אז ?
אולי תפסיקו לחשוב מחשבות שליליות ? תתחילו לחשוב חיובי !