הילדה עם קול הזמיר – פרק 21 ( הסוף )

כול שתי השיעורים הראשונים עברו מצוין , במיוחד מצד דילן שרשם לי יותר מידי אסאמסים שהוא
אוהב אותי ותמיד אהב , הייתיי כותבת לו שאני מאמינה לו ושיפסיק לחפור אבל הוא ממשיך .
כול השיעור גם אריאנה נעצה בי מבטים וחייכה חיוך שטני , גלגלתי את עיניי וחזרתי להסתכל
בדפי המחברת שסכמתי בהם מספר דברים מדברי המורה ,כמו שחשבתי שהכול יחזור
להיות כמו שזה היה חוץ מהקטע שכולם מתנהגים לחבורת ה"פריקים" בצורה יותר יפה והם
סלחו לי , ואני למזלי סלחתי כבר לעצמי .
היה צילצול להפסקה " טוב תלמידים תביאו לי סיכום קצר של השיעור מחר " היא דפקה את
ספרייה בשולחן , הרימה את מבטה , משכה באפה ויצאה מהכיתה , הרמתי גבה וגלגלתי את עיניי
כבר עשיתי את שיעורי הבית לא ככה ?
" רגע אז את ודילן חזרתם אור שזה היה רק בשביל לעצבן את אריאנה ".? צחקה קטרינה והעבירה
את אצבעותיה מצד לצד , הרמתי את כתפיי " אני לא יודעת " אמרתי ושלבתי את ידיי , אני בטוחה
שחזרנו להיות ביחד אבל הדרך בה הם שאלו אותי את זה אני מתחילה לפקפק בסמכויות שלי .
" מה הוא עשה לך בשבועות האחרונים " התחילה אניה לומר " קנה לך פרחים כול בוקר , כתב
לך שיר , לקח אותך על האופנוע שלו לכול המסעדות האהובות עליך , הזמין כרטיסים מראש להקרנת
הבכורה של דמדומים , הלא הסרט האהוב עליך והתחנן לך על הרגליים שהוא מצטער " היא התחילה
לספור באצבעותיה , ואת כול זה הוא עשה במשך שבועיים האחרונים , ואני באמת שלא מתכוונת
לנצל אותו או משהו , פשוט איני יודעת מה אני אמורה לעשות , לבטוח בו או לא ?
כל החיים שלי הן השראות האם ולמה ,אם ,מה אני יכולה לעשות , כדי לחיות את החיים צריך לקבל
קצת אומץ ולזרוק את הפחד לפח האשפה ולראות מה קורה , כל החיים צריך להסתכן בשביל דברים
שאנחנו אוהבים .
" את צריכה לסלוח לו ולא לנצל אותו " החזיקה אניה את ספריה קרוב לחזה ומשכה בכתפייה , שחקתי
את אצבעותיי מספר שניות " אתם צודקים , כנראה אני אמורה לסלוח לו " אמרתי והבטתי מסביב
מחפשת את דילן , אחת השפוטות של אריאנה אמרו שדילן יצא עם אריאנה לבחוץ אבל הן
לא חיוכו או משהו וזה נראה לי רציני , חיפשתי אותם בכו רחבי בית הספר עד שמצאתי אותם באיזה
פינה נידחת , מסתכלת מאחורי הפינה , האם מה שאני עומדת ליראות כאן ישבור לי את הלב וכדי
לי ללכת ולא לראות את זה ? עדיף לי לקחת את הסיכון ולדעת את האמת מאשר שיספרו לי שקרים
בפנים ואני ישחק את עצמי מאמינה לכול זה .
" אריאנה תקשיבי לי טוב , אני והולי ג'יי ביחד ואין לך מה לעשות עם זה "! הוא שלב את ידיו ודחף אותה
לקיר , רק שהוא לא סגר אותה כמו בסרטים בשביל הנשיקה הרומנטית אלא עמד מולה והביט
בעיניה "אז אתה אומר שכול החודשיים האלו היו לשב "? היא נשכה את שפתיה התחתונה ועטפה
את זרועה סביב צווארו , הוא שלב את ידיו ולא זז " כן , ככול מה שידוע לי שאנחנו היינו רק חודשיים
אני והיא היינו שנתיים לפני 'מותה' " הוא עשה גרשיים ברגע שהוא אמר את המילה מותה .
" כן אבל אנחנו היינו חודשיים ושכבנו , אתה והולי ג'יי ההייתם שנתיים ולא " שמתי את ידי על פי כדי
לא להוציא שום מילה , כל כך כאב לי שרציתי לברוח משם , אבל הסקרנות גברה עלי ואמרה לי
להשאר עוד מספר דקות " תזהרי להזכיר זאת להולי ג'יי , אני מזהיר אותך אראינה , הייתי שיכור
באותו יום " הוא הצביע עליה באצבע של איום , היא צחקה " אתה מאיים עלי "?היא החזיקה
את האצבע שלו והתקרבה אליו " אתה משהו דילן , אתה באמת אוהב את הולי ג'יי הזאת אני
רואה , מעניין מה היא תגיד על זה " היא צחקה והסתובבה כדי ללכת לכיוון שלי ואני כבר התחלתי
ללכת כדי להספיק להגיע לשיעור לפני שאני התחיל לבכות , ופתאום נזכרתי שהשיעור הוא ספורט
" הולי ג'יי תתפסי " זרקה אי קטרינה את הכדור , תפסתי אותו עם יד אחת וסובבתי אותו על
האצבע , זה מה שאני עושה כאשר אני מתרגזת " מה קרה "? חטפה אניה ממני את הכדור ומשכתי
בכתפיי " שום דבר " צחקתי , העיקר שלא יבינו שמשהו לא בסדר אצלי , דילן ואריאנה הגיעו מהפינה
הנידחת ואני התקרבתי אליהם עם הכדור שאני משחקת מסירות את הבנים " לא הוגן " צחקתי
שהכדור נפל בדרך אליהם " זאת לא אשמתי , אתם לא תפסתם בנות " צחקתי , פארקר צחק וזרק
עלי את הכדור שפגע לי בברך " היי" צעקתי לעברו שהמורה לספורט התקרב אלי והושיט לי את
המפתחות של אולם הספורט " תביאי לי משם קופסא של כדורי טניס ועשרה מחבטים בתיק
שחור את תצלחי להרים זאת "?הנהנתי ולקחתי את המפתח הכסוף שנצץ לאור השמש , בדיוק
שבאתי לפנות לשביל שמוביל לאולם הספורט נתתי מרפק לאריאנה , היא הסתובבה אלי והתקרבתי
אלי במרחק של לחישה " הייתה לך שיחה מעניינת עם דילן , מעניין מה טים יגלה שלא שמרת לו "
צחקתי ופניתי לשביל , ספרתי את עשר שבדיוק עברתי את הקיר שמפריד בנינו שמעתי את
שמי בצעקה של דילן וזה אמר לי לרוץ .

איפה לעזעזעל כדורי הטניס האלו ? אוף מה נראה להם שהם משחקים איתי מחבואים ?נו גורל בבקשה
תביא לי רמז איפה הם יכולים להתחבא , התחלתי לרוץ סביב אולם הספורט שפתאום אני רואה
קופסא מלאה בכדורים ירוקים " סוף סוף " צעקתי ורצתי לעברם ולקחתי את הקופסא שהייתה יחסית
קטנה למה שדימיינתי בהתחלה , ועכשיו " איפה לעזעזעל מחבטי הטניס , ואי שמונים שנה לא נכנסתי
למקום הזה אני רואה " נשפתי בבוז והתחלתי לחפש תיק שחור שנמצא בכל פינה במקום הזה ,
איפה הוא יכול להיות !
" הינה " הגיש לי דילן את התיק עם מחבטי הטניס , התנוערתי לאור הידיעה שאני צריכה לדבר איתו
עכשיו , לקחתי את התיק " תודה " חייכתי והתחלתי ללכת ליכוון היציאה אבל הוא חסם אותי , אוקיי
אולי אני בכל זאת יהיה חייבת לדבר איתו " כן "? שאלתי אותו והוא הסתכל עלי מספר דקות ,
התקרב צעד ועוד צעד ללא שום מילה , ועוד צעד ולבסוף הנשיקה הסופית , הוא תפס אותי במותניי
כל כך במהירות שהפלתי את תיק כדורי הטניס לרצפה , עטפתי את צווארו ונסחפתי איתו לנשיקה
שלא רציתי שהיא תגמר אבל אני חייבת מספר הסברים , ואני חושבת שעוד מספר שניות יגמר
לי האוויר " פעם אחת איבדתי אותך , אני לא רוצה לאבד אותך שוב " הוא אמר ונשק אותי פעם
נוספת " אתה בטוח , למה אני חושבת שהיה לך כיף עם אריאנה " אמרתי ונשקתי אותו , ככה
בערך הייתה כל השיחה , משפט , נשיקה , משפט , נשיקה " אני לא זכרתי שום דבר מאותו
הלילה , הייתי שיכור לגמרה " הוא נשק אותי .
" אתה בטוח " אמרתי ברצון אבל לא נישקתי אותו " נשבע לך במרין " הוא אמר , והפעם ידעתי
שהוא לא משקר , מרין הייתה אחותי שעברה תאונת דרכים בגיל שמונה ובגלל זה היה לו מאוד
קשה עם תאונת הדרכים המבויימת שלי " בסדר " אמרתי ונשקתי אותו , אחרי מספר נשיקות
וחיבוקים הלכנו לשיעור הספורט , וכמובן שהמורה שאל למה לקח לנו כל כך הרבה זמן , אמרתי
לו בדיוק אם מה שהיה לי לומר " ראית את הבלגן שם ? אלוהים קשה למצוא שם משהו " צחקתי .

היינו זוג כול השנה , וזאת הייתה השנה השלישית שלנו וכמו בחלום של דילן בסיום הלימודים ברגע
שקיבלנו תעודות הוא הציע לי נישואים , בדיוק כמו שראיתי בסדרה אחת , הסתכלתי עליו מספר
דקות והנהנתי , הוא שם לי טבעת זהב מכוסה בשני יהלומים מבריקים לאור המנורות ונישק אותי .
החתונה הייתה באולם ענק עם יותר מידי צלמים שדיברו על הזוג המפורסם , על הילדה עם קול
הזמיר ועם כובש הבנות , כמובן ששנה אחרי החתונה נולדה לנו תינוקת יפיפייה , בעלת שער
כהה ועיניים חתוליות יפיפות בצבע כחול כמו לשני ההורים שלה , ומה שבאמת אני רוצה לומר לכם
זה שתמיד בחיים יש רגע של שבירה , ואחרי רגע השבירה מגיע שיא הנציחון .
אז הינה הסיפור שלי , של הילדה עם קול הזמיר , להתראות !