Dana
כן , סורי שלא יוצא לי ממש פרק , בגלל המלחמה ><

הילדה עם קול הזמיר / פרק 19 .

Dana 14/11/2012 1086 צפיות 3 תגובות
כן , סורי שלא יוצא לי ממש פרק , בגלל המלחמה ><

הבית לא השתנה בכלל , חוץ מכמה ניילונים שהיו מונחים על הרהיטים שום דבר לה השתנה ,
בנתיים שאני דיברתי עם דילן וכולם העבירו אלי לבית את כול הדברים מהבית שחייתי בו
בהסווה ועכשיו זה נגמר " היי הולי ג'יי מישהו מחכה לך בחוץ " צעק אבי , התרוממתי מהמיטה
והתקרבתי אל החלון שאני מסיטה את הוילון מן החלון ומיבטה החוצה , ואת מי אני רואה ?
את דילן , הוא היה על אותו האופנוע , על האפנוע שהיינו רוכבים עליו כול הזמן הזה , והוא
לבש את מעיל העור השחור שקניתי לו ליום ההולדת , הוא הרים את מבטו וחייך אלי , כמו
שהיינו קטנים הוא תמיד היה מחנה את האופנוע שלו מול הבית שלי והיה מנופף לאבא שלי .
אבא שלי תמיד היה קורא לי מלמטה שמישהו מחכה בחוץ וככה אני ידעתי שזהו דילן , הוא
סימן לי לרדת למטה בזמן שהוא מעשן סיגרה ונשען על האופנוע שלו , לקחתי את מעיל
העור השחור שלי ושמתי אותו , כמו שהייתי פעם מתלבשת , שמלה לבנה עם פרחים אדומים ,
חגורה אדומה ומעיל עור שחור , שמתי מגפיים ולקחתי את הפלאפון שלי .
" מה אתה רוצה "? שאלתי ברגע שסגרתי את הדלת , הסתכלתי לפלאפון שלי ושלחתי הודעה
לאניה שאני לא אגיע בגלל שאני צריכה לעשות כמה דברים .
" אני רוצה לפצות אותך " הוא אומר ולוקחת שחטה מן הסיגרה שעישן , הלכתי לכיוונו ועמדתי
מולו , הסתכלתי בעיניים שלו והוא נושף לכיווני את העשן , כמו תמיד " לא השתנת אני רואה "
הנדתי את ראשי ודחפתי אותו , הוא לקח עוד שחטה מן הסיגריה וכיבה אותה , הוא צחק וכול
העשן בא לכיווני , הסתובבתי כדי ללכת לבית אבל דילן חיבק אותי מאחורה , לא נתן לי ללכת
" אני מצטער , מצטער כול כך " הוא אמר ומשך אותי לכיוונו , העיניים שלנו היו קרובות והביטו
אחד בשני , אותו צבע עיניים , ממש קרובים במרחק נשיקה , התשחרתי ממנו , הוא התרחק
וישב על האופנוע שלו " את באה "? הוא שאל וחבט מספר פעמים במושב האחורי .
" הצחקת " שלבתי את ידיי , הוא הסתכל עלי , הנדתי בראשי , חייכתי והתיישבתי מאחוריו " לאן "?
אני שואלת , הוא לוקח את ידיי ומסובב סביב ביטנו " דילן " אני שואלת שנית , הוא לוקח את יד
ומנשק אותה , מורה לי לשתוק , הוא מתניע את האופנוע ומתחיל לנסוע , זה מזכיר לי את הימים
האלו שהיינו נוסעים ככה , אני נזכרת את השנים האלו , שנים מאושרות ואז הגיעה אריאנה והעבריינים .
אני מניחה את ראשי על גבו ומחייכת , קצת לעצבן את דילן במשך הנסיעה על האופנוע השחור
שלו " חשבתי שלא התגעגעת אלי , אתה אוהב את אריאנה לא " דילן נשף בבוז , פתאום הבדיחה
שלי לא נראתה מצחיקה כול כך " אני מצטערת , מנסה לבדר את עצמי " דילן עצר את האופנוע
והביט לכיווני , לא היה חיוך על שפתיו " בואי " הוא משך אותי מהיד .

" הים , הוא כול כך יפה " הסתכלתי על הגלים השלווים בערב חורף קר , הים היה שליו למקרה של
העונה שהים אמור להיות ממש פרוע , הסתכלתי על הגלים המזכירים לי את הקיץ שבו נהגתי
לבלות עם דילן , ראיתי מצד העין איך היד שלו מחליקה על ידי והוא מסתכל עליה , מפחד
לפשל , רוצה לשלב את ידו בידי " פחדן " צחקתי ותפסתי את ידו , הוא שלב את ידו בידי
ומשך אותי אליו , הוא חיבק אותי ועטף את זרעותיו סביב ביטני " דילו , תירגע לא סלחתי לך
באמת " השתחררתי מהזרעותיו ומשכתי אותו לגיבעה עם דשא שהייתי ליד הים " אני יודע
הולי ג'יי , ואני יודע שעשיתי טעות ואני מתחרט עליה , באמת " הוא הסתכל במבט מוזר
על הגיבעה " לאן אנחנו הולכים "? הוא שאל והרים את אצבעו , צחקתי בשעשוע והסתכלתי על
מקום שבוא הייתי מבלה עם אמא שלי שהייתי קטנה , בין עצים יש מקום של דשא ירוק ונוצץ ,
" המקום הזה " הצבעתי לכיוונו " הייתי לפה באה עם אמא שלי שהייתי קטנה " אמרתי ונשכבתי
על הדשא לצידו של דילן ששכב ראשון , הוא הצמיד את ראשי לגופו ועטף אותי .


תגובות (3)

תמשיכי!
ואם את בדרום אני איתך! האמת אני במרכז ואני די המומה ממה שבאמת קורה שם ואיומים לפיגועים בעיר שלי…

15/11/2012 03:33

תמשיכי תמשיכי תמשיכי

15/11/2012 06:22

תמשיכי

15/11/2012 10:50
7 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך