היית פעם מאוהבת?

"אני-" התחלת להגיד, אך לא היית בטוח איך להמשיך.
שתיקה התפתלה בינינו בזמן שחשבת איך להמשיך את זה.
"היית פעם מאוהבת?"שאלת לפתע, וקטעת את הדממה.
נאלמתי דום.
לא הייתי בטוחה מה אני אמורה להגיד.
"אולי." אני אומרת "אני חושבת שכן, למה?"
מעולם לא חשבתי שתשאל אותי דבר כזה.
"כי אני רוצה להבין אם אני מאוהב או לא" השבת, והבטת בכול דבר חוץ מאשר בי.
ידעתי שזה דבר גדול מידי לקוות לו,
אבל קיוויתי שאם אתה מאוהב, אז שאתה תהיה מאוהב בי.
"אתה מרגיש שאתה צריך לגונן על אותו אדם?" אני שואלת,
ולא יכולה שלא לחשוב על עתיד בו שנינו יחד, גם אם רק לתקופה קצרה עד כדי גיחוך.
"אני מוכן לתת את חיי בשביל להגן עליו" אתה אומר, ונשמע רציני להחריד.
וזה היה מחזה נדיר, משום שהוא היה הבחור שנשבע שלא יהיה רציני בחיים.
"אתה רוצה לגעת בו כול הזמן?" אני שואלת, ולא יכולה שלא לחשוב איך זה יהיה לעביר את אצבעותיי בשערך.
"גם אם רק להשתפשף בכתפו" אתה עונה, ומשהו עצוב מופיע בעיניך.
אתה מוכן לעזוב הכול בשביל אותו אדם?" אני שואלת, ויודעת שאין מצב שאני אותו אדם, משום שזה יהיה טוב מכדי להיות אמיתי.
"את כול חיי" אתה עונה, ומבטך מתמקד בכוכבים.
"במי אתה מאוהב?" אני שואלת את השאלה שעמדה על לשוני במשך כול השיחה.
"אני לא יכול לספר לך" אתה אומר, וקולך עצוב, כאילו אתה לא מאמין שאתה לא יכול לחלוק את פיסת המידע הזו עם החברה הכי טובה שלך.
"בסדר" אני אומרת, ומבינה שחייתי באשליות במשך כול השיחה הזו.
"אז לך ותסביר למי שזאת לא תהיה. אני בטוחה שאם יש ולו קצת שפיות בראש שלה היא לא תוכל לסרב" אני אומרת, ומסתובבת אל קצה הבניין, מוכנה לברוח בשנייה.
"אני לא יוכל" אתה אומר, ואתה נשמע כמו ילד קטן.
"למה?" אני שואלת, קולי אדיש, ועיניי, בוחנות את הקרקע, חושבות אם אמות או לא.
"בגלל שאני חושש שהיא מאוהבת באחר" משהו בעינייך פשוט כול-כך עצוב.
"אני בטוחה שהיא תסכים" אני אומרת, וחיוך עקום ועצוב נמתח על שפתיי.
"אני הייתי" אני אומרת, קולי שקט, כמעט ואינו נשמע.
אני לא נשארת בשביל לראות אם הבנת את הרמז או לא.
אני עוברת את מחסום הביטחון, ועומדת במרחק של שנייה מנפילה אל מותי.
"חכי" אתה אומר, ומשהו בקולך פשוט גורם לי לרצות להסתובב אלייך.
אבל אני לא עושה את זה.
כמובן שלרוע מזלי, אתה מספיק לאחוז בזרועי.
"פשוט, תן לי ללכת" אני אומרת, וקולי גורם למשהו בעינייך להישבר.
"אני לא יכול" אתה אומר, וקולך פשוט מוחץ את ליבי.
"למה לא?" קולי קר כקרח.
"משום שאני לא מוכן לאבד את כול חיי"