הייתי פעם-פרק 10
אני ממקדת את מבטי בנקודה אחת בכדי להחזיר את העולם לסדר רגיל. אני אוכלת מהמרק והוא מחלחל לביטני. רק עכשיו אני מבינה כמה הייתי רעבה. אני מסיימת את המרק בזריזות. "מאיה." אמא עוצרת אותי כשאני באה לקום מהכיסא. "אה?" אני זורקת. "מחר את חוזרת לבית ספר.." אני חושבת רגע, ואז מהנהנת. יהיה לי יותר קל בבית ספר, לא יהיה את כל העניים הבוחנות. "טוב אז אני הולכת להתארגן." אני מתרצת, וקמה מהכיסא. אני מגיע לחדר ונוטלת את התיק, אני תוחבת לתוחו מספר מחברות וקלמר. אני מארגנת בגדים למחר ואיפור עמיד במים. אני מתקלחת ומחליפה פיג׳מה, אני בודקת בארון תרופות ומוצאת רגיעון שינה אני מבליגה כדור לכיס והולכת לסלון. אני מפעילה את הטלוויזיה בקול שאמא תשים לב שאני לא מדוכאת.
* * *
אחרי שאני רואה בערך שעתיים טלוויזיה אני הולכת לחדר ובולעת את הכדור. אני נשכבת לרגע במיטה, ואני מרגישה איך העפפים שלי כבדות. אני עוצמת אותן.
———–
אני רואה אותו מוטל, חסר עונים. אני זועקת ואיש לא שומע אותי. אני רואה את הנערים בורחים. הם מצחקקים. "אני ינקום!!!" אני צורחת אליהם. "אתם תצטערו שעשיתם לו את זה!! אתם תבכו כמו זוג נקבות…" באורך פלא למרות המרחק הם שמעו אותי הם מסתובבים, עניהם אדומות, שניהם חדות, הם מביטים בי במבט יורק שינאה. והם מתקרבים. אני לא מפחדת אני רוצה להייות עם אהוד אז אני רוצה שהם ירצחו גם אותי. הם מתקרבים ואני לא מפחדת. אני מרגישה שימחה אני יגיע אל אהוד. הנער שולף את הבכין ואני קמה.
* * *
אני מזיעה. אני ממהרת לנגב. אני רואה שאור קלוש מסתנן, אז אני קמה כדי להתארגן. אני מתלבשת ומורחת איפור. אני זורקת את התיק על הגב ויוצאת מהחדר.
תגובות (0)