הייתי כעיוורת לאור היום

אני לא אשקר פחדתי מאהבה,נפגעתי העדפתי שלא להיפגע שוב אבל אז.. 
אתה הגעת כמו האביר על הסוס הלבן , אחרי אהבה שנפגעתי אתה הגעת, גרמת לי לשכוח מהכל .
אהבתי אותך אהבת אמת ,הבטחת לי שאני ואת זה לנצח  .
הבטחת שתשמור עלי ובחיים לא תפגע בי.
נתנו אחד לשני את כל אהבה שיש,
היינו הזוג שכולם מקנאים בו , רוצים גם .
אהבנו אהבה בלי זמן ובלי גבולות ככה לפחות חשבתי….
ואז היא הגיעה מי שכל כך פחדתי שתבוא זאת שתאהב יותר ממני,
אני זוכרת את הרגע הזה ,צלקת  שלא יורדת.
יום שלישי  אני ושני קבענו שנפגש אצלה  , הדרך אלה עוברת בפארק, שבו את והיא נפגשתם ראיתי אותך יושב על הספסל ,רציתי לרוץ לחבק ולנשק אותך אבל אז ,
ראיתי אותה יושבת לצידך ליטפת את שערה כמו שהיית מלטף את שערי , השפתיים שלכם התקרבו
וכל שנייה נוצר לי עוד סדק בלב עיני התמלאו דמעות  של כאב..
רציתי לצרוח ולבכות אבל לא הצלחתי קפאתי במקום
הדמעות לא הפסיקו לרדת הלב פעם בעוצמה .
ראית אותי ,התנתקת ממנה  .
התחלתי לרוץ הכי מהר ואתה אחרי ..
"נועה שלי תעצרי בבקשה אני מצטער " צעקת לי 
אבל אין מה להסביר פה
רצתי הכי מהר שאני יכולה הבכי התגבר ניסיתי להיעלם ממך רציתי לשכוח ,
בכיתי כמו שלא בכיתי בחיים,
הרגשתי לבד מרוסקת שבורה נפגעתי ממי שהבטיח שישמור עלי ואמר שאנחנו זה לנצח ממך שהיית הכי קרוב נתתי לך את כול כולי