הייתי כזה, אם הייתי יודע – פרק 13; מוקדש לYuki, בניסיון נואש לחזר אחריה.
הוא מת. אני לא מאמינה שהוא מת.
הכרתי אותו פרק זמן כל-כך קצר ועכשיו…. מה באמת יקרה עכשיו?
ניגבתי את הדמעות שמיהרו לזלוג מעיניי.
הרמתי את ראשי אל דור ששכב במיטת החולים עדיין, הוא נראה כל-כך רגוע.
השמיכה שהייתה אמורה לכסות את גופו עכשיו נחה בין רגליו.
פלג הגוף העליון שלו היה חשוף, ושריריו היו נראים רפויים. כתם סגול בגודל של כדור כיסה את אזור בטנו.
אותה הבטן שלפני יומיים שימשה ככרית לראשי.
הפצע נראה חמור מאוד, עד כמה חזקה הייתה המכה מהכדור?
עיניו היו סגורות, ושערו השחור התפרע על הכרית הלבנה.
הבלונים שהיו תלויים על מיטתו נראו שמחים ולא מתאימים על רקע החדר העצוב.
הוא זז מעט.
קמתי מהכיסא המתקפל והנחתי את הספר על השידה.
עיניו הירוקות נפקחו מעט. תודה לאל.
הוא ניסה לקום. שרירי בטנו התכווצו והתרפו ישר.
הוא עדיין לא יכול לקום, הפציעה עדיין חמורה.
ניגבתי שוב את עיניי בניסיון להעלים כל זכר לבכי.
אני לא רוצה שידע שבכיתי מספר.
"""""""""""""""""""""""""""""""""""""""""""""""""""""""""""""
שוב התעוררתי לאותם אורות פלורסנט בוהקים.
ניסיתי להזיז את עצמי. הרגשתי שוב את אותו הכאב שליווה אותי ביומיים האחרונים.
"היי" עלמה אמרה. עיניה הירוקות היו אדומות ונפוחות כאילו בכתה.
"מה קורה?" שאלתי אותה וליטפתי אותה בלחי. אותו ליטוף עדין כמו בבוקר.
"התעלפת, הרופא אמר שזאת תופעת לוואי ממשככי הכאבים" על פניה היה את אותו החיוך המקסים, וקולה נשמע על סף בכי.
עברו עליה יומיים לא קלים. הקווים שעיטרו את תחתית עיניה עכשיו בלטו עוד יותר. דמעה עברה במורד הלחי שלה וחיממה את ידי.
"התכוונתי, מה קורה איתך?" ניסיתי לצחוק, אבל כל מה שהצלחתי להוציא הייתה אנחת כאב.
היא ניתקה את כף ידי מלחיה.
"אתה צריך לבלוע את זה" היא כמעט לחשה והושיטה לי כדור לבן וכוס מים.
"תודה" התודה הזאת לא הייתה מספיקה.
כל מה שעשתה למעני ביומיים האחרונים היה מדהים. "תודה על הכל."
תורי היה להזיל דמעה.
בלעתי את הכדור המר וחיכיתי שישפיע על גופי. תחושת הכאב התחילה לפוג אחרי דקה.
"הבאתי לך כמה דברים מהפנימייה" היא ניסתה לעצור את הנזלת שהבכי מביא עמו.
היא הוציא את הפלאפון שלי וכמה בגדים נקיים מהתיק שלה.
על שידת הצד היה מונח ספר קריאה פתוח באמצע.
החזרתי את כף ידי על הלחי שלה. היא הייתה חמימה לעומת גופי הקר.
"מתי הספקת?"
"התעלפת לחמש שעות, הספקתי בינתיים לעשות כמה דברים" היא עצמה את עיניה.
"ומה עם אדל ושאר החבר'ה מהכיתה?" נזכרתי בקעקוע הפרפר המתרחק.
"הרופא העדיף שיחזרו לפנימיה."
"ומה איתך?"
"אני בסדר" עיניה עדיין היו עצומות, וחיוך קטן קישט את שפתיה.
היא לא הייתה בסדר.
הנחתי את ראשה על החזה שלי. היא הייתה מותשת.
נשקתי לה קלות על הראש.
אור אחר-הצהריים הסתנן דרך הווילונות שתלויים על החלון הקטן משמאל.
"תנוחי" אמרתי לה, למרות שכבר ידעתי שהיא לא שומעת.
תגובות (24)
☺☺☺ הבנתי שזה מנקודת המבט של עלמה,אבל אתה יכול לכתוב את זה למעלה בבקשה?
ולא הבנתי מי מת…
מושלםםםםםםם
תמשיך!!!!!!!!
הדמות בספר שהיא קראה.
באמת מצטער שזה פרק כל-כך קצר….
אה……☺☺☺
חשבתי שזה אדם כלשהו…
ואל תצטער!
זה לא נורא אם זה באורך כזה.
חחחח חשבתי שדור מת בהתחלה… אתה יודע למה אהבתי תסיפור מההתחלה? כי הוא אמר שהוא לא משתייך לשום קבוצה (ערסים חננות וכו׳) אתה יכול בבקשה להרחיב על הנושא הזה טיפה? אתה הורג אותי ברציתי להוסיף שלך
פרק מושלםם כרגיל!!!
ואני חשבתי שאתה אוהב אותייי :(
אתה כותב מדהים, באמת !
תמשיך כי אתה ☆ באתר הזה!
תמשיך , אתה כותב יפה ! (:
תודה :-) ממשיך בקרוב
someone1- עלית עליי! גם אני לא יודע מה אני עושה לעזאזל! הכל יתבהר לי אולי.
טולי- אני אוהב את כולכן! פשוט יוקי לא מקבל את האהבה הזאת.
ותודה גם את כוכבת ענקית פה ותורמת הרבה לאתר :-)
וואי אלוהים הלוואי הייתי כשרונית כמו story !
מכורה לכתיבה שלך כל כך .. אתה פשוט מדהים.
ולשאלת היום.. לחצתי ויצא לי סיפור שנקרא האיש המסכן .
חח לא מקשיבה לשאלות שלך מהיום.
חחח שמח שמישהי כאן באמת עונה לשאלות XD
ותודה שימחת אותי מאוד:-)
הלוואי והייתי כשרוני כמו יותר מחצי מהאתר פה, וכמובן כמוך!
אני נמסה.
אתה המחזר הכי כשרוני שהיה לי(הבחור שאני אוהבת לא היה צריך הרבה כדי שאני אענה לו).
חחח יש יוקי קוראת את הסיפור שלי, ועוד נמסה :_)
התכוונתי להגיב לך על הסיפור האחרון שפרסמת אבל לא היית פה, אז יאללה הלכתי להגיב.
יאווו מהממם הרמה של הכתיבה שלך פשוט בעננים!!!!
תודה, את מהאנשים האלו שפשוט משמחים לי את היום :-)
מה זה השלמות הזאת?!
אני פאקינג הפסקתי עבודה בהיסטוריה בשביל לקרוא את החתיכת שלמות הזאת ולהגיב לך עליה!!
אתה בין הכותבים המוכשרים באתר, באמת.
האתר קיבל מתנה שהצטרפת לאתר!
תמשיך.
נ.ב דרשתי נקודת מבט של מסתורית!!
חחח תודה :-) אני כבר לא יודע מה להגיב כי את כל פעם כותבת את זה(בקטע טוב, זה משמח אותי מאוד)
בהצלחה בעבודה בהיסטוריה.
נ.ב אני מתכנן את הפרק לפרק 15 מחילה על ההמתנה
מושללםםםם! למה אתה לא ממשיך?
אני בדיוק עכשיו בכתיבה של הפרק הבא :-)
היומיים האחרונים היו קצת עמוסים אז לא יכולתי להמשיך.
בנוסף אני לא מספיק מרוכז וגם עצלן מידי בשביל לכתוב פרק.
אחמ אחממ אני דורשתת פרקק שיצא שלמות כמו שרק אתה יודע לכתובב ואני דורשת אותו דחוף מוכשר אחד!!!
מלא זמן לא המשכת והתגעגעתי לכתיבה שלך!
פירפיר T-T
אני פשוט בוכה מהתגובה שלך. באמת. (לא יודע מה יש לי אני רגשי בזמן האחרון)
התכוונתי להעלות פרק, ואז צץ משהו. ואז עוד אחד.
אני שמח לדעת שיש מישהי שמחכה לסיפור שלי, זה מעציב אותי ומשמח אותי.
התגעגעתי לכולכן :'-(
אהבתיאהבתיאהבתי אני חושת שאני מכורה זה נורא מוזר זה לא סוג הסיפורים שאני קוראת בדרך כלל אבל מילא אני צריכה להמשיך [זה נכתב בלי שום סימן פיסוק כי זה הכל במשפט אחד ולא תקין מרוב התרגשות]
ליזה מכורה לסיפור שלי?! ם-ם
איזה כבוד נפל בחלקי. אני מתרגש מאוד 3:
הוא לא מתתת :<
נו דור לא יפהההההההההההההה
השלת אותי!
וואו דור(קרא את זה באיטיות ותדמיין מבט של הערכה במבט שלי) אני באמת תוהה איך פספסתי את הכתיבה שלך לאורך כל החברות שלנו. באמת סליחה, איך קיבלת את התעלמות הנפשעת שלי ממך?
אני לא אתאר את הכתיבה שלך כשלמות כי אני שונאת את המילה הזאת, אבל נוגע, מרגש. כתבת כל כך טוב שלא שמתי לב לכתיבה עצמה, היא הייתה כל כך נכונה ששום מילה לא נראתה לי חריגה ודורשת תיקון.
כעת אתה לא גם חבר מוערך אלה גם סופר.
(וכן זה היה ממש מוזר שההקדשה עדיין נשארה, מאט נוסטלגי, בחיי שאתה צריך לשנות את זה. ממזמן פסקנו עם כל משחקי האהבה האלה)