היות מאוהבת זה דבר רע? פרק 37

קמתי בבוקר שאני במיטה שלי עם אוראל… אהוב ליבי הילד הזה!!!
הלכתי לצחצח שיניים, וואו אני לא זוכרת איך הגעתי למיטה שלי! מעניין מה קרה… אני אשאל את אוראל :)
הייתי במחשב והפעלתי מוזיקה באוזניות, התחלתי לשמוע את המוזיקה כשהאוזניות על אוזניי.
אחרי כמה שניות אוראל ישר קם.
"בוקר טוב" אמרתי לו והורדתי את האוזניות מאוזניי ורק אז קלטתי שהאוזניות לא היו מחוברות.
"אופסי" השתתקתי ברגע שהורדתי אותם.
"וואו כ"כ רואים שיש לך גם מוח של בלונדינית…" אוראל אמר ואני הסתכלתי עליו בחצי הלם וישר אחרי זה התחלתי להרביץ לו.
"למי אתה קורא בלונדינית אה?!?" שאלתי בזמן שהרבצתי לו.
"חחח טוב זוזי אני הולך לצחצח שיניים" ובדחיפה עם יד אחת הזיז אותי כמו נוצה. גילגלתי עיניים והמשכתי להיות במחשב.
"את לא תגלגלי אליי עיניין מובן?" ואני לא הבנתי איך הוא ראה.
"כן כן מובן…" אמרתי בזילזול. "אהה ותלמד אותי נהיגה!"
"תקחי מורה!" הוא צעק. "לא רוצה! אני לא אבין אותו! אני לא עד כדי כך טובה באנגלית!"
"טוב אז אני אלמד אותך" הוא אמר ויצא מהמקלחת.
"ייאיי אני רוצה את הפרארי!" אמרתי והוא לא הבין איך אני יודעת שיש לו פרארי.
"כן כן את הלבנה" אמרתי והוא היה בשוק.
"חחח אני ותומר נסענו בה פעם אחת" "אה אז תגידי!" אמר וצחקנו. התלבשנו ולפני שיצאנו מהגדלת של החדר, הוא עצר אותי ונתן לי נשיקה ולאט לאט התחיל להרים לי את המכנס. "אוראל!" צעקתי עליו.
"עכשיו את מבינה שזה קצר מידי?" הוא שאל ונתתי לו מכה ביד, "חוצפן!" אמרתי והוא צחק.
התחלתי לרוץ לכיוון הפרארי והוא עצר אותי. "מה הבעיה אוראל?" שאלתי באי סבלנות.
"מאמי את לא לומדת נהיגה על פרארי" הוא אמר ונאנחתי. "את לומדת נהיגה על זאת" הוא אמר ופתח רכב סקודה. נו טוב… חחח אני נשמעת כמו איזה פקאצה! נכנסנו לרכב והוא התחיל ללמד אותי.
בינתיים למדתי איך לנהוג בכביש רגיל, איך לאותת (ולהדליק פנסים וכו'), איך לפנות ואיך להחנות.
"פשש… לא ידעתי שיש לי חברה ממש טובה בנהיגה…" אוראל אמר.
"חחח אז נאי יכולה לנהוג על הפרארי?" שאלתי בהתלהבות, והוא רק נאנח ויצא מהרכב.
"אז זה כן או לא?!" שאלתי והוא לא ענה.
"ייאי הנה המפתחות איזה מזל יש לי!" אמרתי בכאילו.
"מה?! איפה?!?" הוא שאל עצבני.
"תודה על היחס באמת!" אמרתי כמעט בצעקה.
"וואי מעיין שתקי, טוב?!" "אתה לא תגיד לי מה לעשות!" אמרתי והתיישבתי על המכונית שלו שהייתה ממש קרובה.
"מעיין אני אקרא לאחים שלך!" הוא איים. "בבקשה" אמרתי ופרסתי את ידי.
הוא סימס באייפון שנייה ואחים שלי באו עם מבט עצבני.
"מה את עושה בעיות אה?!" דור שאל.
"אוראל בוא תספר להם איזה 'בעיות' אני עושה!" צרחתי עליו הוא נראה לי נבהל לשנייה.
"טוב אז עד שאין לך רישיון ממורה לנהיגה את נוהגת רק על הסקודה!"
"אויי, מעיין עוד פעם!?" תומר אמר בייאוש.
"אתם כולכם! יכולים לקפוץ לי!" אמרתי והלכתי משם הליכה מהירה.
חוצפן למה מי הוא חושב שהוא?! למה הוא חושב שאני נוהגת פחות טוב?! אה?! זהו זה! אני עכשיו הולכת למורה! מחר אני מוציאה רישיון! ולא איכפת לי מה!!!
בדקתי באינטרנט על מורים לנהיגה, והגעתי בסוף לאחד בשם ג'ונתן.
התקשרתי אליו, ולמזלי הוא מצא לי שעה בין 19:00 ל- 20:00.
התלבשתי כבר לשיעור כי היה שש בערב והשארתי פתק לאביה כדי שתעדכן את תומר כי ממש אין לי עוד כוח אליהם! הפתק:'היי אביוש, יצאתי למורה לנהיגה, אחזור בערך בשמונה וחצי… תעדכני בבקשה את חים שלי, אוהת אותך :*'.
לקחתי מונית לכתובת שג'ונתן נתן לי. והתחלתי בשיעור, הוא אמר שאני ממש טובה ובאמת מחר אני יכולה כבר להוציא רישיון אחרי עוד שיעור אחד.
חזרתי הביתה וכמובן כולם התחילו עם השאלות החופרות שלהם… (זה לא אני! זה גיל ההתבגרות!).
עליתי לחדרי ושמעתי מוזיקה בזמן שהייתי במחשב, ולבסוף נרדמתי.