היומן שלי פרק 3

הוא אמר לי שהוא מאוהב בי מאז שהגעתי. קפאתי כמו פסל. ולא ידעתי מה לומר. לגלות את הרגשות שיש לי ? לא להגיד כלום? להגיד רק טוב וזהו?. לא עניתי. הבעת הפנים של מייקל התבאסה אחרי שראה שהפרצוף שלי לא מחייך, ולא אומר דבר. את לא מרגישה כלפיי כלום נכון? שוב לא יכלתי לענות. הוא חיכה. עד שאמרתי. אני כן, אני כן מרגישה כלפייך משהו. מה? הוא שאל. ואני עניתי : משהו דומה לשלך. אכלנו את הפיצה. וגלית (הילדה המעצבנת,רכלנית הכי בשכבה הגיעה) לקחה את המצלמה צילמה אותנו. נו נו. זוג חדש מה? בכיתה ח? כ"כ מהר?
כולם ידברו על זה ! מזל שפתחתי בלוג. הא ושחכתי להזכיר. אמא שלי עיתונאית. זה בטוח יפורסם בעיתון אני כבר יכולה לדמיין את זה : מייקל ויולי הזוג המוזר ביותר. אבל אני לא אגלה לכם הכל. הייתי שנייה מלתת לה בעיטה ענקית לפרצוף הדפוק הזה. באתי לתת לה. אבל מייקל עצר אותי. אני לא בטוחה אם אני עדיין מאוהבת בו. ההרגשה שלי הישתנתה. האופי שלו זה בכלל לא.. לא מה שאני מחפשת. הרגשתי מאותו הרגע כיאילו זה סתם בנאדם שמזמין אותי ליציאות ולא איכפת לי ממנו. אני פשוט שונאת את גלית. ועוד שכשאנחנו לא זוג. נאנחתי. נו מה? מייקל אמר. מה? אמרתי. מה,מי זאת? ולמה את התכוונת לתת לה מכות?. מכיוון שאין לי כלפיו משהו יותר אמרתי לו: מייקל, אתה ילד נחמד, אבל אני לא חייבת לך הסברים, ולא חייבת לך כלום. אגב זאת גלית. תכיר. הילדה שתעצבן אותך כל השנה כאן. וכשסיימנו את הפיצה. הוא הזמין אותי לבית שלו. באותו הרגע חשבתי שהוא משוגע. הוא בקושי מכיר אותי. ואני אותו. אז המצאתי סיבה כדי לעוף משם. תקשיב מייקל. אני צריכה לעשות מצגת על.. על.. על מלמלתי על.. א.. על.. על משהו בגאוגרפיה! אוקיי. הוא אמר. ביי נתראה בפעם הבאה רצתי משם לבית. ועכשיו. 50 צעדים לפני הביתה ג'יימס תפס אותי. היי. רוצה לבוא איתי לספריה? לא! לא ! לא!!עוף ממני! אל תיגע בי. ושמור מרחק. אמרתי לו והלכתי לבית. כמסקנה : לפי המראה לא בוחרים.
וככה סיימתי את היומן שלי :)