היום הזה באמצע יולי
הקליניקה של ד"ר רזניק כל כך נעימה
ממוזגת בדיוק כמו שצריך, עיתונים מעודכנים מסודרים בסדר מופתי
אחד על גבי השני, כרונולוגית
שולחן עץ נמוך עם משטח זכוכית ועליו קערת סוכריות צבעוניות,
שעושות טוב בעין.
הספות אפורות, יפות ורכות, מפנקות שלא תרצה לקום מהן.
מכונת אספרסו, מכשיר תמי 4 , סוכר, תה בטעמים, קפוצ'ינו, מוקצ'ינו ועוד כל מיני צ'ינו שאפשר להכין בזמן ההמתנה.
חלונות זכוכית גדולים, ממחיזים את הבחוץ כמו תמונה על אחד הקירות שבפנים.
השקט והנועם שבפנים מנוגדים להמולה שבחוץ.
פעמיים בשבוע, בראשון ושלישי, היא הגיעה אליו, 50 דק' כל פגישה.
הפעם הביאה איתה בקבוק יין ישן.
עוד לגימה ועוד אחת, בקטנה
וזו הכוס השישית כבר או השביעית
"אתה בטוח שאתה לא רוצה?"
יין אדום שהאקס שלה נתן לה פעם
פעם, זה היום הזה באמצע יולי,שבסופו נפרדו
היא רצתה לזרוק את הבקבוק אבל היא פשוט אוהבת יין
אז דחפה אותו לארון הכי קרוב שהיה,
גם את הרגשות שלה דחפה לשם וסגרה טוב טוב
"הוא באמת משתבח עם הזמן, כלומר, היין"
ד"ר רזניק רק מביט בה ומהנהן
"אתה גם תדבר מתישהו?"
היא פחדה לחשוף יותר מידי, יותר משצריך
על ענייני הלב לא דיברה,עם אף אחד, אף פעם
הוא שותק, היא שותקת
"נעצור פה עם היין, אוקיי?" משך את הבקבוק בעדינות
והיא מביטה בו, מחייכת, קצת יותר מידי
"דייט שלישי שלנו ד"ר, רק רציתי לשתות יין, ולא רציתי לבד
תכאב איתי קצת, גם זה שווה את הכסף, לפחות עד הדייט הבא"
תגובות (0)